ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 13: בכיית רשבי - סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים › פיסקה 37 (ט ע"א)

שתי דמעות הקב"ה על בניו - משקיטות שלהבת האש בים

שמות · בכיית רשבי - סימני הגאולה וסדר זמני משיח עד שבת עולמים · מאמר 13 · פיסקה 37 · דף ט ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי הַשְּׁתָּא הוּא עִדָנָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִדְכַּר לִבְנוֹי, וְאָחִית תְּרֵין דִּמְעִין לְגוֹ יַמָּא רַבָּא. וְכַד נַחְתִּין, פַּגְעִין בְּהַאי צִנּוֹרָא דְּשַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא, וְיִשְׁתַּקְעוּ דָּא בְּדָא בְּיַמָּא. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבָכוּ חַבְרַיָּיא.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי עַכְשָׁו הוּא זְמַן שהקב"ה נִזְכָּר בְּבָנָיו וּמוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְכַאֲשֶׁר יוֹרְדוֹת, הֵן פּוֹגְעוֹת בַּצִּנּוֹר הַזֶּה שֶׁל שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, וְיִשְׁתַּקְּעוּ זֶה בָּזֶה בַּיָּם. בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבָכוּ הַחֲבֵרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, ודאי השתא הוא עדנא, דקודשא בריך הוא אדכר לבנוי, ואחית תרין דמעין לגו ימא רבא. וכד נחתין, פגעין בהאי צנורא דשלהובא דאשא, וישתקעו דא בדא בימא. בכה רבי שמעון ובכו חברייא.

התרגום: אמר רבי שמעון, ודאי עכשו הוא זמן שהקב"ה נזכר בבניו ומוריד שתי דמעות לים הגדול, וכאשר יורדות, הן פוגעות בצנור הזה של שלהבת אש, וישתקעו זה בזה בים. בכה רבי שמעון ובכו החברים.

מן המפרשים

אור החמה: תרין דמעין. הם שתי מדות גבורה הוד או מלכות וגבורה והכוונה שהוא מצד הדין ברחמים והקב"ה זוכר לבניו עניותם ודלות' וגלות' וסבת הזכירה יהיה לאיזה טעם שנזכרו בב"ד העליון והב"ה רוצה לרחם עליהם ואי אפשר מפני שאינ' ראויי' לגאולה לכך…

הסולם: אר"ש ודאי וכו': אמר ר' שמעון, ודאי שעתה הוא הזמן, שהקב"ה זוכר את בניו, ומוריד שתי דמעות לתוך ים הגדול, (עי' בהקדמת ספר הזהר דף ס"ט ד"ה ואוריך) וכשיורדות פוגעות בצנור הזה של אש לוהט וישקעו זה בזה יחד בים. בכה ר"ש ובכו החברים.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר