ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 5: מקרה בני האדם ומקרה הבהמה - סוד השליח הנאמן ורוח האדם העולה למעלה › פיסקה 2 (קנז ע"ב)

פגשו איש צמא ועיף ששאל אם עסקו בתורה ועלה להר לשתות מים

שלח לך · מקרה בני האדם ומקרה הבהמה - סוד השליח הנאמן ורוח האדם העולה למעלה · מאמר 5 · פיסקה 2 · דף קנז ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, וְאִית בֵּיהּ לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכְּלָא. אַדְּהָכִי חָמוּ חַד בַּר נָשׁ דְּהֲוָה אָתֵי, שָׁאַל לוֹן מַיָּיא, דְּהֲוָה צָחֵי, וַהֲוָה לָאֵי בְּתוּקְפָּא דְּשִׁמְשָׁא. אָמְרוּ לֵיהּ, מַאן אַתְּ. אָמַר לוֹן יוּדָאי אֲנָא, וַאֲנָא לָאֵי וְצָחֵינָא. אָמְרוּ לָעִית בְּאוֹרַיְיתָא, אָמַר לוֹן, עַד דַּאֲנָא עִמְּכוֹן בְּמִלִּין, אֶסְלַּק לְהַאי טוּרָא, וְתַמָּן אֶסַּב מַיָּיא וְאִשְׁתֵּי.

תרגום

אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ זֶה, וְיֵשׁ בּוֹ לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל. בֵּין כָּךְ רָאוּ אָדָם שֶׁהָיָה בָּא, וּבִקֵּשׁ מֵהֶם מַיִם, שֶׁהָיָה צָמֵא וְעָיֵף מֵחֹזֶק הַשֶּׁמֶשׁ. אָמְרוּ לוֹ, מִי אַתָּה? אָמַר לָהֶם? יְהוּדִי אֲנִי, וַאֲנִי עָיֵף וְצָמֵא. אָמְרוּ, עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אָמַרלָהֶם, עַד שֶׁאֲנִי אִתְּכֶם בִּדְבָרִים, אֶעֱלֶה לָהָר הַזֶּה, וְשָׁם אֶקַּח מַיִם וְאֶשְׁתֶּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה ודאי הכי הוא, ואית ביה למנדע ולאסתכלא. אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי, שאל לון מייא, דהוה צחי, והוה לאי בתוקפא דשמשא. אמרו ליה, מאן את. אמר לון יודאי אנא, ואנא לאי וצחינא. אמרו לעית באורייתא, אמר לון, עד דאנא עמכון במלין, אסלק להאי טורא, ותמן אסב מייא ואשתי.

התרגום: אמר לו, ודאי כך זה, ויש בו לדעת ולהסתכל. בין כך ראו אדם שהיה בא, ובקש מהם מים, שהיה צמא ועיף מחזק השמש. אמרו לו, מי אתה? אמר להם? יהודי אני, ואני עיף וצמא. אמרו, עסקת בתורה? אמרלהם, עד שאני אתכם בדברים, אעלה להר הזה, ושם אקח מים ואשתה.

מן המפרשים

הסולם: א״ל ודאי הכי וכו׳: א״ל, ודאי כך הוא, שיש בזה פתח לבלתי מאמינים, ויש לדעת ולהסתכל בו. בתוך כך ראו אדם אחד שהיה בא, ובקש מהם מים, כי היה צמא, והיה עיף מתוקף השמש. אמרו לו מי אתה. אמר להם, יהודי אני ואני עיף וצמא. אמרו לו אתה…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: חד בר נש דהוה אתי ר' חגי הוה כדמסיק ומשום דקאי על ענין מרגלים. מביא ענין זה כאן. דהוה צחי . כי אחד מן הדברים המפתים למכחישי ההשגחה הוא בראותם כי שוה האדם לבהמה במקרה העולם רעב וצמא וזולתם. ושאלוהו לרמוז שאלו היה תלמוד חכם למדן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר