ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 46: וראיתם אתו וזכרתם - סוד מצוות הציצית והתכלת כסא הכבוד › פיסקה 9 (קעה ע"א)

מכנף הארץ זמרת שמענו - כשהסתכלתי בתכלת אמרתי רזי לי אוי לבוגדים בבגד ללא ציצית

שלח לך · וראיתם אתו וזכרתם - סוד מצוות הציצית והתכלת כסא הכבוד · מאמר 46 · פיסקה 9 · דף קעה ע"א

לשון הזוהר

כְּתִיב ׳מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ צְּבִי לַצַּדִיק וָאוֹמַר רָזִי לִי וְגוֹ'׳ (ישעיהו כד, טז). מִכְּנַף הָאָרֶץ, דָּא כָּנָף דְּצִּיצִּית, דְּאִיהוּ כָּנָף ׳הָאָרֶץ. זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ׳, אִלֵּין שְׁאַר חוּטִין, דְּנָפְקִין וְתַּלְיָין מֵאֲתָר עִלָּאָה, גּוֹ אִינּוּן שְׁבִילִין עִלָּאִין, דְּנָפְקִין מֵחָכְמָה עִלָּאָה. צְּבִי לַצַּדִּיק, דָּא צַּדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, דְּאִינּוּן חוּטִין אִינּוּן שְׁפִּירוּ דִּילֵיהּ, דְּהָא מִנֵּיהּ נָפְקִין, וְכָל חוּטָא כְּלִילָא בִּתְרֵין סִטְרִין. וְכַד אִסְתַּכַּלְנָא, אֲמֵינָא ׳רָזִי לִי רָזִי לִי׳, דְּהָא מִגּוֹ רָזָא עִלָּאָה דְּכָל מְהֵימְנוּתָא נָפְקִין. וְכַד אִסְתַּכַּלְנָא בִּתְכֵלֶת, וַחֲמֵינָא רְצּוּעָה לְאַלְקָאָה, אֲתָר דְּחִילוּ לְמִדְחַל, אֲמֵינָא אוֹי לִי, דִּבְנֵי נָשָׁא לָא יַדְעֵי לְאַשְׁגְּחָא וּלְאִסְתַּכְּלָא עַל מַה מִתְעָנְשִׁין לְשַׁקְרָא, בְּהַאי בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, דְּהָא קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע בְּלָא צִּיצִּית, וְסָהֲדִין סַהֲדוּתָא דְּשִׁקְרָא, וְאִלֵּין אִינּוּן בּוֹגְדִים דְּבָּגָדוּ, מְשַׁקְּרֵי דְּגַרְמַיְיהוּ.

תרגום

כָּתוּב (ישעיה כד) ׳מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ (ישעיה כד, טז)׳ - פְּרִי ׳לַצַּדִּיק וָאֹמַר רָזִי לִי׳ וְגוֹ׳. - מִכְּנַף הָאָרֶץ - זֶה כְּנַף הַצִּיצִית, שֶׁהוּא כְּנַף ׳הָאָרֶץ. זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ׳ - אֵלּוּ שְׁאָר הַחוּטִים שֶׁיּוֹצְאִים וּתְלוּיִים מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן תּוֹךְ אוֹתָם שְׁבִילִים עֶלְיוֹנִים שֶׁיּוֹצְאִים מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה. צְבִי לַצַּדִּיק - זֶה צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁאוֹתָם חוּטִים אֵלּוּ יָפְיוֹ, שֶׁהֲרֵי מִמֶּנּוּ יוֹצְאִים, וְכָל חוּט כָּלוּל בִּשְׁנֵי צְדָדִים. וּכְשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי, אָמַרְתִּי: ׳רָזִי לִי רָזִי לִי׳ - שֶׁהֲרֵי מִתּוֹךְ סוֹד עֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַמְּהֵימְנוּתָא יוֹצְאִים. וּכְשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בַתְּכֵלֶת וְרָאִיתִי רְצוּעָה לְהַלְקוֹת, מָקוֹם יִרְאָה לִפְחֹד, אָמַרְתִּי: אוֹי לִי שֶׁבְּנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים לְהַשְׁגִּיחַ וּלְהִסְתַּכֵּל עַל מַה נֶּעֱנָשִׁים לַשֶּׁקֶר. בָּזֶה בֹּגְדִים בָּגָדוּ, שֶׁהֲרֵי קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע לְלֹא צִיצִית וּמְעִידִים עֵדוּת שֶׁקֶר, וְאֵלּוּ הֵם בּוֹגְדִים שֶׁבָּגָדוּ, מְשַׁקְּרִים בְּעַצְמָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב ׳מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי וגו'׳ (ישעיהו כד, טז). מכנף הארץ, דא כנף דציצית, דאיהו כנף ׳הארץ. זמירות שמענו׳, אלין שאר חוטין, דנפקין ותליין מאתר עלאה, גו אינון שבילין עלאין, דנפקין מחכמה עלאה. צבי לצדיק, דא צדיק חי העולמים, דאינון חוטין אינון שפירו דיליה, דהא מניה נפקין, וכל חוטא כלילא בתרין סטרין. וכד אסתכלנא, אמינא ׳רזי לי רזי לי׳, דהא מגו רזא עלאה דכל מהימנותא נפקין. וכד אסתכלנא בתכלת, וחמינא רצועה לאלקאה, אתר דחילו למדחל, אמינא אוי לי, דבני נשא לא ידעי לאשגחא ולאסתכלא על מה מתענשין לשקרא, בהאי בוגדים בגדו, דהא קורין קריאת שמע בלא ציצית, וסהדין סהדותא דשקרא, ואלין אינון בוגדים דבגדו, משקרי דגרמייהו.

התרגום: כתוב (ישעיה כד) ׳מכנף הארץ זמרת שמענו (ישעיה כד, טז)׳ - פרי ׳לצדיק ואמר רזי לי׳ וגו׳. - מכנף הארץ - זה כנף הציצית, שהוא כנף ׳הארץ. זמרת שמענו׳ - אלו שאר החוטים שיוצאים ותלויים ממקום עליון תוך אותם שבילים עליונים שיוצאים מחכמה עליונה. צבי לצדיק - זה צדיק חי העולמים, שאותם חוטים אלו יפיו, שהרי ממנו יוצאים, וכל חוט כלול בשני צדדים. וכשהסתכלתי, אמרתי: ׳רזי לי רזי לי׳ - שהרי מתוך סוד עליון של כל המהימנותא יוצאים. וכשהסתכלתי בתכלת וראיתי רצועה להלקות, מקום יראה לפחד, אמרתי: אוי לי שבני אדם לא יודעים להשגיח ולהסתכל על מה נענשים לשקר. בזה בגדים בגדו, שהרי קוראים קריאת שמע ללא ציצית ומעידים עדות שקר, ואלו הם בוגדים שבגדו, משקרים בעצמם.

מן המפרשים

הסולם: כתיב, מכנף הארץ וגו׳: כתוב, מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי לי וגו׳. מכנף הארץ, זהו הכנף של ציצית, שהוא כנף הארץ, דהיינו כנף המלכות שנקראת ארץ. זמירות שמענו אלו כל החוטים היוצאים ותלוים ממקום עליון, תוך אלו השבילים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: