ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 46: וראיתם אתו וזכרתם - סוד מצוות הציצית והתכלת כסא הכבוד › פיסקה 17 (קעה ע"ב)

היא חוט אחד רשומה בגווניה מדג בים כנרת ולכן כנור דוד תלוי מעל מטתו

שלח לך · וראיתם אתו וזכרתם - סוד מצוות הציצית והתכלת כסא הכבוד · מאמר 46 · פיסקה 17 · דף קעה ע"ב

לשון הזוהר

וְהָכָא כְּתִיב מִצְוָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא׳ (מלכים ב יח, לו). ׳מַדוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ׳ (אסתר ג, ג). ׳כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ׳. וְתָאנָא, יְסוֹדָא וְשָׁרְשָׁא בְּמַלְכָּא מִתְעַטְּרִין כַּחֲדָא. וְהַאי הוּא כִּתְרָא וּפִתְחָא לְכָל שְׁאַר כִּתְרִין. דִּכְתִּיב, ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳ (תהילים קיח, יט). וּכְתִיב, ׳זֶה הַשַּׁעַר לַיהו"ה׳ (תהילים קיח, יט). וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יהו"ה׳, לְאַכְלְלָא בְּהַאי כָּל שְׁאַר כִּתְרִין. וְעַל דָּא אִינּוּן סַהֲדֵי סַהֲדוּתָא, וְלָא קַיְימֵי בְּדוּכְתַּיְיהוּ בְּגִין דְּאִיהִי מִצְוַת. וְתָנֵינָן, תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה, נִזְרָקִין. וְאִי תֵּימָא, הָא לוּלָב וַעֲרָבָה וְכוּ', תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה אִינּוּן, אֲמַאי נִזְרָקִין. אֶלָּא תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה, בְּגִין דִּרְשִׁימִין בַּכְּתִיבָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא.

תרגום

וְכָאן כָּתוּב מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ביח) ׳מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא׳ (אסתר ג) - ׳מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ׳ (אסתר ג, ג) - ׳כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ׳ - וְלָמַדְנוּ, יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ בַּמֶּלֶךְ מִתְעַטְּרִים כְּאֶחָד, וְזוֹהִי זִכָּרוֹן וּפֶתַח לְכָל שְׁאָר הַכְּתָרִים, שֶׁכָּתוּב ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳ (תהלים קיח, יט). וְכָתוּב ׳זֶה הַשַּׁעַר לַה׳ '. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת׳ מִצְות ה' (במדבר טו, לט) - לְהַכְלִיל בָּזֶה כָּל שְׁאָר הַכְּתָרִים. וְלָכֵן הֵם מְעִידִים עֵדוּת וְלֹא עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מִצְוַת. וְשָׁנִינוּ, תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה נִזְרָקִין. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי לוּלָב וַעֲרָבָה תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה הֵם, לָמָּה נִזְרָקִים? אֶלָּא תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה, מִשּׁוּם שֶׁרְשׁוּמִים בִּכְתִיבַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והכא כתיב מצוה, כמה דאת אמר ׳מצות המלך היא׳ (מלכים ב יח, לו). ׳מדוע אתה עובר את מצות המלך׳ (אסתר ג, ג). ׳כי מצות המלך׳. ותאנא, יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא. והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין. דכתיב, ׳פתחו לי שערי צדק׳ (תהילים קיח, יט). וכתיב, ׳זה השער ליהו"ה׳ (תהילים קיח, יט). ועל דא כתיב, ׳וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהו"ה׳, לאכללא בהאי כל שאר כתרין. ועל דא אינון סהדי סהדותא, ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות. ותנינן, תשמישי מצוה, נזרקין. ואי תימא, הא לולב וערבה וכו', תשמישי קדושה אינון, אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה, בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא.

התרגום: וכאן כתוב מצוה, כמו שנאמר (מלכים ביח) ׳מצות המלך היא׳ (אסתר ג) - ׳מדוע אתה עובר את מצות המלך׳ (אסתר ג, ג) - ׳כי מצות המלך׳ - ולמדנו, יסוד ושרש במלך מתעטרים כאחד, וזוהי זכרון ופתח לכל שאר הכתרים, שכתוב ׳פתחו לי שערי צדק׳ (תהלים קיח, יט). וכתוב ׳זה השער לה׳ '. ועל זה כתוב ׳וראיתם אתו וזכרתם את׳ מצות ה' (במדבר טו, לט) - להכליל בזה כל שאר הכתרים. ולכן הם מעידים עדות ולא עומדים במקומם, משום שהיא מצות. ושנינו, תשמישי מצוה נזרקין. ואם תאמר, הרי לולב וערבה תשמישי קדשה הם, למה נזרקים? אלא תשמישי קדשה, משום שרשומים בכתיבת השם הקדוש.

מן המפרשים

אור החמה: פתחו לי שערי צדק כלומר שערים שהם צדק דהיינו מלכות אבא בם אודה יה דהיינו בינה וחכמה וכתיב זה השער לה' דהיינו ת"ת ואפשר שהוצרך להביא פסוק שני משום דאפשר לפרש שערים של צדק דהיינו נצח והוד שעל ידם נכנסים למלכות שבת"ת שכך פי'…

הסולם: והכא כתיב מצוה וכו׳: וכאן כתוב מצוה , דהיינו וזכרתם את כל מצות ה׳. משום שהמלכות נקראת מצוה, כש״א, מצות המלך היא. הרומז למלכות. מדוע אתה עובר את מצות המלך. כי מצות המלך. שכל אלו רומזים על המלכות הנקראת מצות המלך. ולמדנו, היסוד,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: