ראשית עריסתכם חלה תרימו - מצוה להפריש חלה לכהן וסוד חשבונה מגן מיכאל גבריאל נוריאל
שלח לך · ראשית עריסתכם חלה תרימו - סוד זכות אבות ומגן מיכאל גבריאל נוריאל · מאמר 44 · פיסקה 1 · דף קעד ע"א
לשון הזוהר
רעיא מהימנא ׳רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ'׳ (במדבר טו, כ), פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יהו"ה אֱלֹהָיו׳ (שמות לב, יא). ׳אֲדֹנָי יֶהוִֹה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ׳ (דברים ג, כד). וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא.
תרגום
׳רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ'׳ (במדבר טו, כ). מִצְוָה לוֹ לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה כָּךְ חֶשְׁבּוֹנָהּ: מ"ג בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה, אֶחָד מֵחָמֵשׁ. וְיֵשׁ חֹמֶשׁ אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא ן'. וְזֶה סִימַן מָגֵ"ן, שֶׁהוּא מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָּה - שְׁכִינָה. שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁמַּלְאָכִים אֵלֶּה שָׁם - הָאָבוֹת שָׁם. וּבְמָקוֹם שֶׁהָאָבוֹת שָׁם - שְׁכִינָה שָׁם. וּבָהּ וַיְחַל, בָּהּ אָנוּ מִתְפַּלְלִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו׳ (שמות לב, יא) - ׳אֲדנָי אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךְ׳ (דברים ג, כד) - וּבָה חָלָה זְכוּת אָבוֹת, וּבָהּ תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים, שֶׁהָיוּ מְקַבְּלִים שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רעיא מהימנא ׳ראשית עריסותיכם חלה תרימו וגו'׳ (במדבר טו, כ), פקודא דא להפריש חלה לכהן. חל"ה הכי חושבניה, מ"ג ביצים, וחומש ביצה, חד מחמש. ואית חומש חד מן חמשין, דאיהו ן'. ודא סימן מג"ן, דאיהו מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל. חלה, שכינתא. דבאתר דאלין מלאכין תמן, אבהן תמן. ובאתרא דאבהן תמן, שכינתא תמן. ובה ויחל, בה צלינא, הדא הוא דכתיב, ׳ויחל משה את פני יהו"ה אלהיו׳ (שמות לב, יא). ׳אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך׳ (דברים ג, כד). ובה חלה זכות אבות. ובה תמה זכות אבות לרשעים. דהוו מקבלים אגרייהו בהאי עלמא.
התרגום: ׳ראשית ערסתכם חלה תרימו וגו'׳ (במדבר טו, כ). מצוה לו להפריש חלה לכהן. חל"ה כך חשבונה: מ"ג ביצים וחמש ביצה, אחד מחמש. ויש חמש אחד מחמשים, שהוא ן'. וזה סימן מג"ן, שהוא מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל. חלה - שכינה. שבמקום שמלאכים אלה שם - האבות שם. ובמקום שהאבות שם - שכינה שם. ובה ויחל, בה אנו מתפללים. זהו שכתוב ׳ויחל משה את פני ה' אלהיו׳ (שמות לב, יא) - ׳אדני אלהים אתה החלות להראות את עבדך׳ (דברים ג, כד) - ובה חלה זכות אבות, ובה תמה זכות אבות לרשעים, שהיו מקבלים שכרם בעולם הזה.
מן המפרשים
אור החמה: קעד. רעיא מהימנא בס"ד ראשית עריסותיכם חלה וכו' פקידא דא להפריש חלה שהיא המלכות עשירית האיפה להפרישה משמאל ולחבר' בימין לכהן והסוד מתבאר בגימטריא דחל' דחושבנא מ"ג דהיינו מיכאל גבריאל כדמסיק לקמיה ונודע שהמלכות בחינת' בימין…
אור יקר: להפריש חלה לכהן בהכרח מהיות חלת לכהן יוכרח היות הענין דבר מת נדבק בחסד שהוא תכהן, אם כן צריך לדעת ענין חלה היותה במלכות, ושם חלת יעיד עלית שהיא עשירית האיפה ודאי, והיא נקראת עומר דהיינו והעומר עשירית האיפה" וענין חלה היא מצות…
הסולם: ראשית עריסותיכם חלה וגו׳: מצוה זו, הוא להפריש חלה לכהן. חלה חשבון שלה הוא מ״ג. שזה מראה שאין עיסה חייבת בחלה אלא אם כן יש בה מ״ג ביצים, וחומש ביצה, דהיינו אחד מחמשה שבביצה. ויש חומש אחד מן המשים, שהוא ן'. והסימן, מ״גן שהוא מ"ג…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: