ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 42: התכנסו מרכבות קדושות - סוד נשמה יתרה של שבת וחידושי התורה למעלה › פיסקה 7 (קעג ע"א)

רב המנונא סבא: ישלח עזרך מקדש - זה קדוש ידים ומצפון יסעדך זה המוציא

שלח לך · התכנסו מרכבות קדושות - סוד נשמה יתרה של שבת וחידושי התורה למעלה · מאמר 42 · פיסקה 7 · דף קעג ע"א

לשון הזוהר

דְּהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, (נ"א רב מתיבתא) ׳יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹדֶשׁ וְגוֹ'׳ (תהילים כ, ג). מִקֹדֶשׁ, דָּא קִדּוּשׁ יָדַיִם. ׳וּמִצִיּוֹן יִסְעָדֶךָ׳, דָּא הַמּוֹצִיא, דְּאִיהוּ סָעִיד לִבָּא דְּבַר נָשׁ. ׳יִזְכּוֹר כָּל מִנְחוֹתֶיךָ׳, כָּל לְאַסְגָּאָה מִלָּה אַחֲרָא, דָּא נְטִּילַת יָדַיִם בַּתְרַיְיתָא. ׳וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶּלָה׳, דָּא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּזִמּוּן. וְאִי אַתְּ עָבִיד כֵּן, ׳יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׳. וּבְשַׁבָּת מְקַדֵּשׁ, דָּא קְדוּשָּׁא רַבָּא. וְעַל מִלָּה דָּא, אִתְעַטָּרוּ צַדִּיקַיָּיא בְּגַן עֵדֶן, מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת אַחֲרָא.

תרגום

שֶׁהֲרֵי רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר, ׳יִשְׁלַח עֶזְרְךְ מִקֹּדֶשׁ וְגוֹ'׳ (תהלים כ, ג). מִקֹּדֶשׁ - זֶה קִדּוּשׁ יָדַיִם. ׳וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ׳ - זֶה הַמּוֹצִיא, שֶׁהוּא סוֹעֵד לֵב הָאָדָם. ׳יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶיךְ׳, כָּל - לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר, זוֹ נְטִילַת יָדַיִם אַחֲרוֹנָה. ׳וְעוֹלָתְךְ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה׳ - זוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּזִמּוּן. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן, ׳יִתֶּן לְךְ כִלְבָבֶךְ וְכָל עֲצָתְךְ יְמַלֵּא׳ - וּבְשַׁבָּת מְקַדֵּשׁ, זֶה קִדּוּשׁ הַגָּדוֹל. וְעַל דָּבָר זֶה הִתְעַטְּרוּ הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת אַחֶרֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דהא רב המנונא סבא אמר, (נ"א רב מתיבתא) ׳ישלח עזרך מקדש וגו'׳ (תהילים כ, ג). מקדש, דא קדוש ידים. ׳ומציון יסעדך׳, דא המוציא, דאיהו סעיד לבא דבר נש. ׳יזכור כל מנחותיך׳, כל לאסגאה מלה אחרא, דא נטילת ידים בתרייתא. ׳ועולתך ידשנה סלה׳, דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן, ׳יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא׳. ובשבת מקדש, דא קדושא רבא. ועל מלה דא, אתעטרו צדיקייא בגן עדן, משבת לשבת אחרא.

התרגום: שהרי רב המנונא סבא אמר, ׳ישלח עזרך מקדש וגו'׳ (תהלים כ, ג). מקדש - זה קדוש ידים. ׳ומציון יסעדך׳ - זה המוציא, שהוא סועד לב האדם. ׳יזכר כל מנחתיך׳, כל - לרבות דבר אחר, זו נטילת ידים אחרונה. ׳ועולתך ידשנה סלה׳ - זו ברכת המזון בזמון. אם אתה עושה כן, ׳יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא׳ - ובשבת מקדש, זה קדוש הגדול. ועל דבר זה התעטרו הצדיקים בגן עדן משבת לשבת אחרת.

מן המפרשים

אור החמה: כל לאסגאה. אין ספק שהמנחות הם ברכות שאדם מברך בתוך סעודתו שהם כמו דורן להקב"ה ובאה מלת כל לרבות נקיות ידים במים אחרונים שאלו ואלו העברת הקליפות ודאי כי האדם עומד בתוך יצר אכילתו ומתעכב (מלאכתו) [בכ"י מלאכול] ומברך מכניע היצר…

הסולם: דהא רב המנונא וכו׳: (חסר ההתחלה) כי רב המנונא הזקן אמר, ישלח עזרך מקדש וגו', מקדש זהו קדוש ידים, דהיינו מים ראשונים לפני הסעודה. ומציון יסעדך, זהו, המוציא, שהוא סועד לבו של אדם. יזכור כל מנחותיך, הנה כל בא לרבות דבר אחר, שזהו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: