כל ערב שבת כשמקדשים ישראל את היום כרוז מכריז לארבעה צדדי העולם התכנסו מרכבות
שלח לך · התכנסו מרכבות קדושות - סוד נשמה יתרה של שבת וחידושי התורה למעלה · מאמר 42 · פיסקה 1 · דף קעג ע"א
לשון הזוהר
כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא, כַּד מְקַדְּשִׁין יִשְׂרָאֵל יוֹמָא לְתַתָּא, כָּרוֹזָא כָּרִיז לְאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, אִתְכְּנָשׁוּ מַשִׁרְיָין קַדִּישִׁין, אַתְּקָנוּ כֻּרְסְיָין (קדישין). מַאן חָמֵי חֶדְוָה, בִּתְלַת מְאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין, כַּמָּה מְמָנָן, כַּמָּה שִׁלְטוֹנִין, מִתְכַּנְּשִׁין לְאַתְרַיְיהוּ. כֵּיוָן דְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא מְקַדְּשִׁין (לקודשא בריך הוא), כְּדֵין אִתְּעַר אִילָנָא דְּחַיֵּיא, וְאָקִישׁ בְּאִינּוּן טַרְפִּין דִּילֵיהּ, רוּחַ נְשִׁיבוּ חַד מִגּוֹ עָלְמָא דְּאָתֵי, וְאִינוּן עֲנָפִין דְּאִילָנָא מִתְנַעְנְעָן, וְסַלְּקִין רֵיחִין דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. הַהוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי אִתְּעַר, וְאַפִּיק נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין, וּפָרִישׂ עַל עָלְמָא. וְעִם כָּל דָּא, נִשְׁמָתִין נָפְקִין, וְנִשְׁמָתִין עָאלִין, אִלֵּין מִתְעָרֵי אִלֵּין, אִלֵּין נָפְקִין וְאִלֵּין עָאלִין, וְאִילָנָא דְּחַיֵּי בְּחֶדְוָה.
תרגום
כָּל עֶרֶב שַׁבָּת, כְּשֶׁמְּקַדְּשִׁים יִשְׂרָאֵל אֶת הַיּוֹם לְמַטָּה, כָּרוֹז מַכְרִיז לְאַרְבָּעָה צִדְדֵי הָעוֹלָם: הִתְכַּנְּסוּ מֶרְכָּבוֹת קְדוֹשׁוֹת! הַתְקִינוּ כִסְאוֹת (קְדוֹשִׁים) מִי רָאָה חֶדְוָה בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִים? כַּמָּה מְמֻנִּים, כַּמָּה שַׁלִּיטִים מִתְכַּנְּסִים לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה מְקַדְּשִׁים (לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), אָז מִתְעוֹרֵר עֵץ הַחַיִּים, וּמַקִּישׁ בְּאוֹתָם הֶעָלִים שֶׁלּוֹ רוּחַ נְשִׁיבוּת אַחַת מִתּוֹךְ עוֹלָם הַבָּא, וְאוֹתָם עַנְפֵי הָאִילָן מִתְנַעְנְעִים, וְעוֹלִים רֵיחוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא. אוֹתוֹ עֵץ הַחַיִּים מִתְעוֹרֵר, וּמוֹצִיא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, וּפוֹרֵשׂ עַל הָעוֹלָם. וְעִם כָּל זֶה נְשָׁמוֹת יוֹצְאוֹת וּנְשָׁמוֹת נִכְנָסוֹת. אֵלֶּה מְעוֹרְרִים אֵלֶּה, אֵלֶּה יוֹצְאִים וְאֵלֶּה נִכְנָסִים, וְעֵץ הַחַיִּים בְּחֶדְוָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כל מעלי שבתא, כד מקדשין ישראל יומא לתתא, כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא, אתכנשו משריין קדישין, אתקנו כרסיין (קדישין). מאן חמי חדוה, בתלת מאה ותשעין רקיעין, כמה ממנן, כמה שלטונין, מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (לקודשא בריך הוא), כדין אתער אילנא דחייא, ואקיש באינון טרפין דיליה, רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי, ואינון ענפין דאילנא מתנענען, וסלקין ריחין דעלמא דאתי. ההוא אילנא דחיי אתער, ואפיק נשמתין קדישין, ופריש על עלמא. ועם כל דא, נשמתין נפקין, ונשמתין עאלין, אלין מתערי אלין, אלין נפקין ואלין עאלין, ואילנא דחיי בחדוה.
התרגום: כל ערב שבת, כשמקדשים ישראל את היום למטה, כרוז מכריז לארבעה צדדי העולם: התכנסו מרכבות קדושות! התקינו כסאות (קדושים) מי ראה חדוה בשלש מאות ותשעים רקיעים? כמה ממנים, כמה שליטים מתכנסים למקומותיהם. כיון שישראל למטה מקדשים (להקדוש ברוך הוא), אז מתעורר עץ החיים, ומקיש באותם העלים שלו רוח נשיבות אחת מתוך עולם הבא, ואותם ענפי האילן מתנענעים, ועולים ריחות של העולם הבא. אותו עץ החיים מתעורר, ומוציא נשמות קדושות, ופורש על העולם. ועם כל זה נשמות יוצאות ונשמות נכנסות. אלה מעוררים אלה, אלה יוצאים ואלה נכנסים, ועץ החיים בחדוה.
מן המפרשים
מקדש מלך: נשמתין נפקין פי' נשמות יקרות שבאים לעוה"ז. ונשמתין עאלין פי' מג"ע של מעלה וכמ"ש בפ' תרומה בדף קל"ו.. וז"ש בסמוך וכן לצדיקייא דבגנתא כולהו סלקין וכולי:
אור החמה: דכל מעלי שבתא מקדשין יומא ישראל לתתא וכו' קב"ה אתער מלכות. אילנא דחיי ת"ת טרפין דיליה מלאכי שלום היונקים שפעו והפרי הם נשמות כדמסיק. עלמא דאתי . בינה מתנענעין בשיר ושבח להתעוררות הת"ת בקדושה אל הזווג. והתעוררות העולה הוא ריחין…
הסולם: כל מעלי שבתא וכו׳: בכל ליל שבת, כשישראל מקדשים היום למטה הכרוז יוצא לד׳ רוחות העולם, התאספו מחנות הקדושים, התקינו כסאות. מי ראה השמחה, כאשר בש״צ רקיעים כמה ממונים כמה שליטים מתאספים למקומותיהם. כיון שישראל למטה מקדשים היום, אז…