ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 41: צירופי האותיות הפורחות באוויר - סוד השמות הקדושים שרק המשיח עומד בהם › פיסקה 2 (קעב ע"ב)

שוב פורחים שלש פעמים ביום - שם בארבע אותיות ואחריו שנים עשר ועשרים ושתים

שלח לך · צירופי האותיות הפורחות באוויר - סוד השמות הקדושים שרק המשיח עומד בהם · מאמר 41 · פיסקה 2 · דף קעב ע"ב

לשון הזוהר

תּוּ פַּרְחֵי תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא בַּאֲוִירָא וְנָפְקָא לְבַר, וְקַיְּימָא שְׁמָא בְּאַרְבַּע אַתְוָון, תַּלְיָין בַּאֲוִירָא שַׁעֲתָא וּפַלְגָּא, לְבָתַר גָּנִיז דָּא, מִיַּד נָפִיק מִגּוֹ אֲוִירָא מֵחָלוּלָא דִּילֵיהּ, שְׁמָא דִּתְרֵיסָר אַתְוָון, פָּרַח וְתַלְיָא בַּאֲוִירָא, שַׁעֲתָא חֲדָא, וְלָא יַתִּיר. לְבָתַר גָּנִיז דָּא, וְנָפְקָא מִיַּד צֵרוּפָא דְּאַתְוָון אַחֲרָנִין, שְׁמָא דכ' (דכ"ב) אַתְוָון, וְתַלְיָין בַּאֲוִירָא שַׁעֲתָא אַחֲרָא, וְאַגְנִיז. וּמִיַּד נָפְקֵי אַתְוָון מֵחָלוּלָא אַחֲרָא, שְׁמָא דִּתְמָנְיָא וְעֶשְׂרִין אַתְוָון, מִתְעַטְּרִין כֻּלְּהוּ בְּכִתְרַיְיהוּ, וְקַיְימֵי שַׁעֲתָא וּפַלְגָּא, וְאַגְנִיז דָּא. וּמִיַּד נָפְקֵי תַּלְיָא בַּאֲוִירָא, שְׁמָא דְּעֶשְׂרִין וַחֲמֵשׁ אַתְוָון בְּצִרוּפַיְּיהוּ, וְקַיְּימָא שַׁעֲתָא וּתְלַת רִגְעֵי, נַפְקֵי אַתְוָון דְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון. לְעָלְמָא קַיְּימָא.

תרגום

שׁוּב פּוֹרְחִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם בָּאֲוִיר וְיוֹצְאִים הַחוּצָה, וְעוֹמֵד הַשֵּׁם בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, תְּלוּיִים בָּאֲוִיר שָׁעָה וָחֵצִי. לְאַחַר שֶׁנִּגְנַז זֶה מִיָּד יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֲלַל הָאֲוִיר שֵׁם שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת, פּוֹרֵחַ וְתָלוּי בָּאֲוִיר שָׁעָה אַחַת, וְלֹא יוֹתֵר. אַחַר כָּךְ זֶה נִגְנָז, וְיוֹצֵא מִיָּד צֵרוּף אוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, שֵׁם שֶׁל כ' (שֶׁל כ"ב) אוֹתִיּוֹת, וְתָלוּי בָּאֲוִיר שָׁעָה אַחֶרֶת ונגנז. וּמִיָּד יוֹצְאוֹת אוֹתִיּוֹת מְחֹלָל אחר, שֵׁם שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת, מִתְעַטְּרִים כֻּלָּם בכתריהם, וְעוֹמְדִים שָׁעָה וָחֵצִי, ונגנז זֶה. וּמִיָּד יוֹצְאִים תְּלוּיִים בָּאֲוִיר שֵׁם שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת בצרופיהן, וְעוֹמֵד שָׁעָה וּשְׁלֹשָׁה רְגָעִים. יוֹצְאוֹת אוֹתִיּוֹת שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, וְעוֹמְדוֹת לעולם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקא לבר, וקיימא שמא בארבע אתוון, תליין באוירא שעתא ופלגא, לבתר גניז דא, מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה, שמא דתריסר אתוון, פרח ותליא באוירא, שעתא חדא, ולא יתיר. לבתר גניז דא, ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין, שמא דכ' (דכ"ב) אתוון, ותליין באוירא שעתא אחרא, ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא, שמא דתמניא ועשרין אתוון, מתעטרין כלהו בכתרייהו, וקיימי שעתא ופלגא, ואגניז דא. ומיד נפקי תליא באוירא, שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו, וקיימא שעתא ותלת רגעי, נפקי אתוון דארבעין ותרין אתוון. לעלמא קיימא.

התרגום: שוב פורחים שלש פעמים ביום באויר ויוצאים החוצה, ועומד השם בארבע אותיות, תלויים באויר שעה וחצי. לאחר שנגנז זה מיד יוצא מתוך חלל האויר שם של שתים עשרה אותיות, פורח ותלוי באויר שעה אחת, ולא יותר. אחר כך זה נגנז, ויוצא מיד צרוף אותיות אחרות, שם של כ' (של כ"ב) אותיות, ותלוי באויר שעה אחרת ונגנז. ומיד יוצאות אותיות מחלל אחר, שם של עשרים ושמונה אותיות, מתעטרים כלם בכתריהם, ועומדים שעה וחצי, ונגנז זה. ומיד יוצאים תלויים באויר שם של עשרים וחמש אותיות בצרופיהן, ועומד שעה ושלשה רגעים. יוצאות אותיות של ארבעים ושתים אותיות, ועומדות לעולם.

מן המפרשים

הסולם: תו פרחי תלת וכו': עוד פורחות האותיות ג׳ פעמים ביום באויר, ויוצאות לחוץ, והשם עומד בארבע אותיות תלויות באויר, שעה ומחצה. לאחר כך נגנז שם הזה, ומיד יוצא מתוך האויר, מן החלל שלו, השם של י״ב אותיות. הוא פורח ותלוי באויר, שעה אחת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר