כל זמן שהבשר של סטרא אחרא קיים השטן עומד להשטין - וכשמתעכל אין לו על מה לסמך
שלח לך · בנין גוף האדם - סוד רוח הקדש ועץ החיים והבשר מהסטרא אחרא · מאמר 31 · פיסקה 3 · דף קע ע"א
לשון הזוהר
וְכָל זִמְנָא דְּבִשְׂרָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא קַיְּימָא בְּקִיּוּמָא, הַהוּא שָׂטָן קַיְּימָא לְאַסְטָנָא. אִתְאֲבִיד בִּשְׂרָא, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַסְטָנָא, דְּהָא לֵית לֵיהּ עַל מַה דְּיִסְתְּמִיךְ. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרוֹאִי וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאוּ׳ (איוב לג, כא). מֵהַהוּא חֵיזוּ דְּשָׂטָן דְּקַיְּימָא לְאַסְטָנָא, דְּלָא יָכִיל, כֵּיוָן דְּיִכֶל בְּשָׂרוֹ. ׳וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאוּ׳, לָא אִתְחָזוּן לְקָרְבָא לְגַבֵּיהּ, דְּלֵית לֵיהּ בְּהוֹן חוּלָקָא, כֵּיוָן דְּשָׁף כָּל חַד וְחַד מִדּוּכְתֵּיהּ, לָא תָּבַע עָלַיְיהוּ, וְלָא קָאִים לְאַסְטָנָא בְּגִינַיְיהוּ. לְבָתַר דְּבִשְׂרָא מִתְעֲכְּלָא, הָא לָא יִתְבַּע דִּינָא, וְלָא קָאִים לְאַסְטָנָא, דְּהָא לֵית לֵיהּ עַל מַה דְּיִסְתְּמִיךְ, וְלָא אִדְכַּר לְבַּר נָשׁ בְּשׁוּם מִלָּה דְּעָלְמָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הַשְׁתָּא יְדַעְנָא מִלִּין עַל תִּקּוּנַיְיהוּ, וַדַּאי יָאוּת הוּא לֵיהּ לְאַסְטָנָא.
תרגום
וְכָל זְמַן שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁל סִטְרָא אַחֲרָא עוֹמֵד בְּקִיּוּמוֹ, אוֹתוֹ שָׂטָן עוֹמֵד לְהַשְׂטִין. אָבַד הַבָּשָׂר, אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַשְׂטִין, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹךְ. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרוֹאִי וְשֻׁפּוּ עַצְמֹתָיו לֹא רֻאוּ׳ (איוב לג, כא) - מֵאוֹתוֹ מַרְאֵה שָׂטָן שֶׁעוֹמֵד לְהַשְׂטִין שֶׁלֹּא יָכוֹל, כֵּיוָן שֶׁיִּכֶל בְּשָׂרוֹ. ׳וְשֻׁפּוּ עַצְמֹתָיו לֹא רֻאוּ׳ - לֹא רְאוּיִים לִקְרַב אֵלָיו, שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁזָּז כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמְּקוֹמוֹ, לֹא תוֹבֵעַ עֲלֵיהֶם וְלֹא עוֹמֵד לְהַשְׂטִין בִּגְלָלוֹ. לְאַחַר שֶׁמִּתְעַכֵּל הַבָּשָׂר הֲרֵי לֹא יִתְבַּע דִּין וְלֹא עוֹמֵד לְהַשְׂטִין, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹךְ, וְלֹא מַזְכִּיר לָאָדָם בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁל הָעוֹלָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּעֵת יָדַעְתִּי דְבָרִים עַל תִּקּוּנָם, וַדַּאי נָאֶה הוּא לוֹ לְקַטְרֵג.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא, ההוא שטן קיימא לאסטנא. אתאביד בשרא, לית ליה רשו לאסטנא, דהא לית ליה על מה דיסתמיך. ועל דא כתיב, ׳יכל בשרו מרואי ושפו עצמותיו לא ראו׳ (איוב לג, כא). מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא, דלא יכיל, כיון דיכל בשרו. ׳ושפו עצמותיו לא ראו׳, לא אתחזון לקרבא לגביה, דלית ליה בהון חולקא, כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה, לא תבע עלייהו, ולא קאים לאסטנא בגינייהו. לבתר דבשרא מתעכלא, הא לא יתבע דינא, ולא קאים לאסטנא, דהא לית ליה על מה דיסתמיך, ולא אדכר לבר נש בשום מלה דעלמא. אמר רבי שמעון, השתא ידענא מלין על תקונייהו, ודאי יאות הוא ליה לאסטנא.
התרגום: וכל זמן שהבשר של סטרא אחרא עומד בקיומו, אותו שטן עומד להשטין. אבד הבשר, אין לו רשות להשטין, שהרי אין לו על מה שיסמך. ועל זה כתוב, ׳יכל בשרו מרואי ושפו עצמתיו לא ראו׳ (איוב לג, כא) - מאותו מראה שטן שעומד להשטין שלא יכול, כיון שיכל בשרו. ׳ושפו עצמתיו לא ראו׳ - לא ראויים לקרב אליו, שאין לו חלק בהם, כיון שזז כל אחד ואחד ממקומו, לא תובע עליהם ולא עומד להשטין בגללו. לאחר שמתעכל הבשר הרי לא יתבע דין ולא עומד להשטין, שהרי אין לו על מה שיסמך, ולא מזכיר לאדם בשום דבר של העולם. אמר רבי שמעון, כעת ידעתי דברים על תקונם, ודאי נאה הוא לו לקטרג.
מן המפרשים
יהל אור: ותקנייהו דא על דא סטרא אחרא. כאן צ"ל מה שמובא לקמן קע"א ב' (ח"ג קעא, ב) "איהו משיך משיכו מסטרא דיליה", ואח"כ כאן "ויהיב בשרא כו'":
הסולם: וכל זמנא דבשרא וכו׳: וכל זמן שהבשר מסטרא אחרא קיימת בקיומו, שטן ההוא עומד להסטין, נאבד הבשר אין לו רשות להשטין, כי אין לו על מה שיסמוך, שכבר אין לו חלק בו, וע״כ כתוב, יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מרואי, פירושו מראיה ההוא…
אור יקר: דשף כל חד וחד מדרכתיח ולפי זה אין להם רמיזה במקומם הגבוה אחר שכבר נתבטל סדרם שהם מסודרים על סדר המעלות הרמות, ומפני זה היה אפשר שישלטו בהם הקליפות, עם כל זה שפו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: