משה ידע שלא ייכנס לארץ ורצה לדעת ממנה עד שלא יסתלק ולכן שלח המרגלים
שלח לך · היש בה עץ - סוד משה השמש והלבנה ובקשת עץ החיים בארץ · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף קנז ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה, אִי תֵּימָא דְּהוּא לָא יָדַע דְּלָא יֵיעוּל לְאַרְעָא בְּזִמְנָא דָּא. לָאו הָכִי, אֶלָּא יָדַע, וַהֲוָה בָּעֵי לְמִנְדַּע מִנָּהּ, עַד לָא יִסְתָּלַק, וְשִׁלַּח לְאִלֵּין מְאַלְלֵי, כֵּיוָן דְּלָא אָתִיבוּ מִלָּה כַּדְּקָא יָאוּת, לָא שָׁלַח זִמְנָא אַחֲרָא, עַד דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְזֵי לֵיהּ, דִּכְתִּיב, ׳עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה׳ ׳וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ׳ (דברים לב, מט). וּכְתִיב ׳וַיַּרְאֵהוּ יהו"ה אֶת כָּל הָאָרֶץ׳ (דברים לד, א). וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא כָּל אִינּוּן דִּזְמִינִין לְמֵיקָם בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, כֻּלְּהוּ אַחְזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה. וְאִתְּמַר, וְאוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, מֹשֶׁה, אִם תֹּאמַר שֶׁהוּא לֹא יָדַע שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ בִּזְמַן זֶה - לֹא כָּךְ, אֶלָּא יָדַע, וְרָצָה לָדַעַת מִמֶּנָּה עַד שֶׁלֹּא יִסְתַּלֵּק, וְשָׁלַח אֶת הַמְרַגְּלִים הַלָּלוּ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֵשִׁיבוּ דָבָר כָּרָאוּי, לֹא שָׁלַח פַּעַם אַחֶרֶת, עַד שהקב"ה הֶרְאָה לוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה׳ (דברים לב, מט) ׳וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ׳ - וְכָתוּב ׳וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ׳ (שם לד, א) - וְלֹא זֶה בִּלְבַדּוֹ, אֶלָּא כָּל אֵלּוּ שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד בְּכָל ׳דּוֹר וָדוֹר׳, כֻּלָּם הֶרְאָה לְמֹשֶׁה. וְנִתְבָּאֵר, וּפֵרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, משה, אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא. לאו הכי, אלא ידע, והוה בעי למנדע מנה, עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי, כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות, לא שלח זמנא אחרא, עד דקודשא בריך הוא אחזי ליה, דכתיב, ׳עלה אל הר העברים הזה׳ ׳וראה את הארץ׳ (דברים לב, מט). וכתיב ׳ויראהו יהו"ה את כל הארץ׳ (דברים לד, א). ולא דא בלחודוי, אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא, כלהו אחזי ליה למשה. ואתמר, ואוקמוה חברייא.
התרגום: בא וראה, משה, אם תאמר שהוא לא ידע שלא יכנס לארץ בזמן זה - לא כך, אלא ידע, ורצה לדעת ממנה עד שלא יסתלק, ושלח את המרגלים הללו. כיון שלא השיבו דבר כראוי, לא שלח פעם אחרת, עד שהקב"ה הראה לו, שכתוב ׳עלה אל הר העברים הזה׳ (דברים לב, מט) ׳וראה את הארץ׳ - וכתוב ׳ויראהו ה' את כל הארץ׳ (שם לד, א) - ולא זה בלבדו, אלא כל אלו שעתידים לעמד בכל ׳דור ודור׳, כלם הראה למשה. ונתבאר, ופרשוה החברים.
מן המפרשים
יהל אור: תא חזי משה אי תימא דהוא כו'. כמו שנזכר לעיל קנ"ה ב' (ח"ג קנה, ב) תא חזי דהכא ידע משה דאיהו כו' עיין שם באורך. ואע"ג דכתיב יאן אשר לא האמנתם כו' וכתיב כן בד' מקומות ושמה לא תבא על כו' הענין כי ברצונו של השי"ת היה להגדיל פני…
הסולם: ת״ח משה אי וכו׳: בוא וראה, משה, אם תאמר שהוא לא היה יודע, שלא יכנס לארץ, בעת הזאת. אינו כן, אלא ידע, והיה רוצה לדעת ממנה בטרם שיסתלק, ושלח אלו המרגלים. כיון שלא השיבו לו דבר כראוי, לא שלח עוד בזמן אחר, עד שהקב״ה הראה אותה לו.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: