ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 28: קול החוזר - סוד שלושת הקולות שאינם נאבדים לעולם › פיסקה 6 (קסט ע"א)

ראש הישיבה: אותו קול כלול רוח ונפש והבל עצמות ומכשפים שומעים אותו - אוב מארץ

שלח לך · קול החוזר - סוד שלושת הקולות שאינם נאבדים לעולם · מאמר 28 · פיסקה 6 · דף קסט ע"א

לשון הזוהר

וְרַב מְתִיבְתָּא הָכִי אָמַר, דִּקְדוּקָא דָּא לָא יָדַע שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּהָא הַהוּא קָלָא, אִיהִי כְּלִילָא רוּחָא וְנַפְשָׁא, וְהַבַל גַּרְמֵי מֵעִצְּבוֹנָא דְּבִשְׂרָא, וּמְשַׁטְּטָא בַּאֲוִירָא, וְכָל חַד מִתְפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא. וְכַד מָטָא לְהַהוּא אֲתָר דְּעָאל בֵּיהּ, יָתְבָא כְּמֵיתָא. וְכָל אִינּוּן חַרְשִׁין וְקוֹסְמִין יַדְעִין אַתְרִין אִלֵּין בְּחַרְשַׁיְיהוּ, וְגַחְנִין לְאַרְעָא, וְשַׁמְעִין קָלָא דָּא, דְּמִתְחַבְּרוּן אִינּוּן רוּחָא וְנַפְשָׁא, וְהַבַל דְּגַרְמֵי, וְאוֹדְעִין מִלָּה. וְדָא אִיהוּ ׳אוֹב מֵאֶרֶץ׳ (ישעיה כט, ד). וְעַל דָּא רָדִיף שְׁלֹמֹה, לְמִנְדַּע מַה דְּאִתְעָבִיד מֵהַהוּא קָלָא, וְלָא יָדַע. זַכָּאָה חוּלָקָךְ רִבִּי, דְּאִתְבְּרִיר לָךְ מִלָּה דִּקְשׁוֹט.

תרגום

וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כָּךְ אָמַר, דִּקְדּוּק זֶה לֹא יָדַע שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ קוֹל כָּלוּל רוּחַ וְנֶפֶשׁ, וְהֶבֶל עֲצָמוֹת מֵעִצְּבוֹן בָּשָׂר, וּמְשׁוֹטֵט בָּאֲוִיר, וְכָל אֶחָד נִפְרָד זֶה מִזֶּה. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּכְנַס בּוֹ, יוֹשֵׁב כְּמֵת. וְכָל אוֹתָם מְכַשְּׁפִים וְקוֹסְמִים יוֹדְעִים מְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּכִשְׁפֵיהֶם, וְגוֹחֲנִים לָאָרֶץ, וְשׁוֹמְעִים קוֹל זֶה שֶׁמִּתְחַבְּרִים אוֹתָם רוּחַ וְנֶפֶשׁ וְהֶבֶל עֲצָמוֹת, וּמוֹדִיעִים דָּבָר, וְזֶהוּ (ישעיהכט) אוֹב מֵאֶרֶץ. וְעַל זֶה רָדַף שְׁלֹמֹה לָדַעַת מַה נַּעֲשָׂה מֵאוֹתוֹ קוֹל, וְלֹא יָדַע. אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ, רַבִּי, שֶׁהֻבְרַר לְךְ דְּבַר אֱמֶת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ורב מתיבתא הכי אמר, דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא, דהא ההוא קלא, איהי כלילא רוחא ונפשא, והבל גרמי מעצבונא דבשרא, ומשטטא באוירא, וכל חד מתפרש דא מן דא. וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה, יתבא כמיתא. וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו, וגחנין לארעא, ושמעין קלא דא, דמתחברון אינון רוחא ונפשא, והבל דגרמי, ואודעין מלה. ודא איהו ׳אוב מארץ׳ (ישעיה כט, ד). ועל דא רדיף שלמה, למנדע מה דאתעביד מההוא קלא, ולא ידע. זכאה חולקך רבי, דאתבריר לך מלה דקשוט.

התרגום: וראש הישיבה כך אמר, דקדוק זה לא ידע שלמה המלך, שהרי אותו קול כלול רוח ונפש, והבל עצמות מעצבון בשר, ומשוטט באויר, וכל אחד נפרד זה מזה. וכשמגיע לאותו מקום שנכנס בו, יושב כמת. וכל אותם מכשפים וקוסמים יודעים מקומות אלו בכשפיהם, וגוחנים לארץ, ושומעים קול זה שמתחברים אותם רוח ונפש והבל עצמות, ומודיעים דבר, וזהו (ישעיהכט) אוב מארץ. ועל זה רדף שלמה לדעת מה נעשה מאותו קול, ולא ידע. אשרי חלקך, רבי, שהברר לך דבר אמת.

מן המפרשים

יהל אור: כלילא רוחא ונפשא מהבל כו'. דאינון ב' נפשות בנות לוט, הבכורה הוא המתאוה והוא דבשרא ויצא הראשון אדמוני כו'. והצעירה המשתתפת בגוף הוא דגרמא שהן עיקר הגוף וקימו, והיא אינה חזקה ביצ"ה כמו הראשונה ול"ק מאב ומכל מקום שניהם כיון שהן…

אור החמה: ההיא קלא כלילא וכו' כי כיון שהוא מעצבון פרידת האדם בחלקיו דהיינו חבור הנפש עם הבשר והעצמות ימצא בפרידה זו דהיינו עצבות זה חלק נפש וחלק גוף כי שניהם נעצבים ומצטערים ואותו הצער הוא הקול הנדרש הנה בהתגלם אותו הקול ליודעים בכישוף…

הסולם: ורב מתיבתא הכי וכו׳: ורב מתיבתא אמר כך. דקדוק זה לא ידע שלמה המלך, אשר קול ההוא הוא כלול מן רוח, נפש, והבל העצמות מעצבון של הבשר. והקול משוטט באויר, וכל אחד מאלו הג', נפרדו זה מזה. וכשהקול מגיע למקום ההוא שנכנס בו, הוא יושב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר