קול החוזר
סוד שלושת הקולות שאינם נאבדים לעולם
שאל קול החוזר - בן אדם נותן קול ושומע קול אחר ולא ידוע - סוד נכבד
אָמַר לוֹ, הַאִם דָּבָר חָדָשׁ יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי מְעֻרְטָל מִמֶּנּוּ? אָמַר לוֹ, אֱמֹר. אָמַר, קוֹל הַחוֹזֵר רָצִיתִי לָדַעַת. בֶּן אָדָם נוֹתֵן קוֹל בַּשָּׂדֶה אוֹ בְמָקוֹם אַחֵר, וְחוֹזֵר קוֹל אַחֵר וְלֹא יָדוּעַ. אָמַר לוֹ, אִי חָסִיד קָדוֹשׁ, עַל דָּבָר זֶה כַּמָּה קוֹלוֹת הִתְעוֹרְרוּ, וְכַמָּה דִקְדּוּקִים הָיו לִפְנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. וּכְשֶׁיָּרַד רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, אָמַר, כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ דָּבָר בִּישִׁיבַת הָרָקִיעַ, וְסוֹד נִכְבָּד הוּא.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, אִי מִלָּה חַדְתָּא יַדְעַת, דַּאֲנָא עַרְטִירָא בָּהּ. אָמַר לֵיהּ אֵימָא. אָמַר קָלָא דְּהַדְרָא בָּעֵינָא לְמִנְדַּע. בַּר נָשׁ יָהִיב קָלָא בְּחַקְלָא, אוֹ בַּאֲתָר אַחֲרָא, וְהַדְרָא קָלָא אַחֲרָא, וְלָא יְדִיעַ. אָמַר לֵיהּ, אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, עַל מִלָּה דָּא, כַּמָה קָלִין אִתְּעֲרוּ, וְכַמָּה דִּקְדוּקִין הֲווֹ קָמֵי רַב מְתִיבְתָּא, וְכַד נָחִת רַב מְתִיבְתָּא, אָמַר, הָכִי אוּקְמוּהָ מִלָּה בִּמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא, וְרָזָא יַקִּירָא אִיהִי.
שלשה קולות לא נאבדים לעולם פרט לקול תורה ותפלה שעולים ובוקעים רקיעים
בֹּא וּרְאֵה, שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת הֵם שֶׁלֹּא נֶאֱבָדִים לְעוֹלָמִים, פְּרָט לְקוֹל הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה, שֶׁאֵלֶּה עוֹלִים לְמַעְלָה וּבוֹקְעִים רְקִיעִים. אֲבָל קוֹלוֹת אֲחֵרִים הֵם שֶׁלֹּא עוֹלִים וְלֹא אוֹבְדִים. וְהֵם הַשְּׁלֹשָׁה: קוֹל הַחַיָּה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹתוֹ קוֹל מְשׁוֹטֵט וְהוֹלֵךְ בָּאֲוִיר מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם. קוֹל הַבֶּן אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ, אוֹתוֹ קוֹל מְשׁוֹטֵט וְהוֹלֵךְ בָּאֲוִיר מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם. קוֹל הַנָּחָשׁ בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹשֵׁט עוֹרוֹ, אוֹתוֹ קוֹל מְשׁוֹטֵט בָּאֲוִיר וְהוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, תְּלַת קָלִין אִינּוּן, דְּלָא אִתְאֲבִידוּ לְעָלְמִין, בַּר קָלִין דְּאוֹרַיְיתָא וּצְלוֹתָא, דְּאִלֵּין סַלְּקִין לְעֵילָּא, וּבָקְעִין רְקִיעִין. אֲבָל קָלִין אַחֲרָנִין אִינּוּן דְּלָא סַלְּקִין, וְלָא אִתְאֲבִידוּ. וְאִינּוּן תְּלַת: קוֹל חַיָּה בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהִי עַל קַלְבִּיטָא, הַהוּא קָלָא מְשַׁטְּטָא וְאָזְלָא בַּאֲוִירָא, מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא. קוֹל דְּבַר נָשׁ, בְּשַׁעֲתָא, דְּנָפִיק נִשְׁמָתֵיהּ מִגוּפֵיהּ, הַהוּא קָלָא מְשַׁטְּטָא וְאָזְלָא בַּאֲוִירָא, מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא. קוֹל נַחַשׁ, בְּשַׁעֲתָא דְּפָשִׁיט מַשְׁכֵּיהּ, הַהוּא קָלָא מְשַׁטְּטָא בַּאֲוִירָא, וְאָזְלָא מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא.
קולות אלה קולות צער נכנסים לנקיקים ומחלות ומתעוררים כשנותן אדם קול דומה
אִי חָסִיד קָדוֹשׁ, כַּמָּה דָבָר זֶה גָּדוֹל וְנִכְבָּד. אֵלֶּה הַקּוֹלוֹת מַה נַּעֲשֶׂה מֵהֶם, וּלְאֵיזֶה מָקוֹם נִכְנָסִים וְשׁוֹרִים? אֵלֶּה הֵם קוֹלוֹת צַעַר, וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם בָּאֲוִיר, וְהוֹלְכִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם, וְנִכְנָסִים לְתוֹךְ נְקִיקִים וּמְחִלּוֹת עָפָר וְנִסְתָּרִים שָׁם. וּכְשֶׁנּוֹתֵן אָדָם קוֹל, הֵם מִתְעוֹרְרִים לְאוֹתוֹ קוֹל. קוֹל נָחָשׁ לֹא מִתְעוֹרֵר לְקוֹל אָדָם. אֵיךְ יִתְעוֹרֵר? בְּמַכָּה. כְּשֶׁמַּכֶּה אָדָם מַכָּה, מִתְעוֹרֵר קוֹל הַנָּחָשׁ שֶׁנִּסְתָּר אֵלָיו אוֹתוֹ קוֹל, וְלֹא קוֹל אַחֵר. קוֹל מִתְעוֹרֵר אַחַר קוֹל, מִין אַחַר מִינוֹ.
בלשון הזוהר
אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, כַּמָה מִלָּה דָּא רַבָּא וְיַקִּירָא. אִלֵּין קָלִין, מַה אִתְעָבִיד מִינַיְיהוּ, וּלְאָן אֲתָר עָאלִין וְשָׁרָאן. אִלֵּין קָלִין דְּצַעֲרָא אִינּוּן, וְאָזְלִין וְּמְשַׁטְטֵי בַּאֲוִירָא, וְאָזְלֵי מִסַּיְיפֵי עָלְמָא, עַד סַיְיפֵי דְּעָלְמָא, וְעָאלִין גּוֹ נְקִיקִין וּמְחִילִין דְּעַפְרָא, וְאִתְטַמְּרָן תַּמָּן. וְכַד יָהִיב בַּר נָשׁ קָלָא, אִינּוּן מִתְעָרִין לְגַבֵּי הַהוּא קָלָא. קָלָא דְּנָחָשׁ, לָא אִתְּעַר לְגַבֵּי קָלָא דְּבַּר נָשׁ. הֵיאַךְ יִתְּעַר. בְּמָחָאָה. כַּד מָחֵי בַּר נָשׁ מָחָאָה אִתְּעַר קָלָא דְּנָחָשׁ, דְּאִתְטַמַּר לְגַבֵּיהּ הַהוּא קָלָא, וְלָאו קָלָא אַחֲרָא. קָלָא אִתְּעַר בָּתַר קָלָא, זִינָא בָּתַר זִינֵיהּ.
ביום ראש השנה קול שופר מעורר קול שופר אחר מין אחר מינו
וְעַל כָּךְ בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה קוֹל שׁוֹפָר מְעוֹרֵר קוֹל שׁוֹפָר אַחֵר, מִין אַחַר מִינוֹ הוֹלֵךְ. דֶּרֶךְ הַנָּחָשׁ הוּא לְרַע, לַהֲרֹג וּלְהַכּוֹת. בְּאוֹתוֹ קוֹל מַמָּשׁ לֹא מִתְעוֹרֵר קוֹל נָחָשׁ זֶה אֶלָּא אַחַר מִינוֹ. וְזֶהוּ כְּשֶׁאָדָם מַכֶּה בְּמַקֵּל בָּאָרֶץ וְקוֹרֵא לוֹ לְמִינוֹ, אָז מִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ קוֹל הַנָּחָשׁ לְהָשִׁיב לְמִינוֹ. וְסוֹד זֶה הוּא נִסְתָּר.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא בְּיוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, קוֹל שׁוֹפָר, אִתְּעַר קוֹל שׁוֹפָר אַחֲרָא, זִינָא בָּתַר זִינֵיהּ אָזְלָא. אָרְחֵיהּ דְּנָחָשׁ לְבִישׁ אִיהוּ, לְקָטְלָא וּלְמָחָאָה, בְּהַהוּא קָלָא מַמָּשׁ, לָא אִתְּעַר קָלָא דְּהַאי נָחָשׁ, אֶלָּא בָּתַר זִינֵיהּ. וְדָא אִיהוּ, כַּד בַּר נָשׁ מָחֵי בְּחוּטְרָא בְּאַרְעָא, וְקָרֵי לֵיהּ לְזִינֵיהּ, כְּדֵין אִתְּעַר הַהוּא קָלָא דְּנָחָשׁ, לְאָתָבָא לְזִינֵיהּ. וְרָזָא דָּא אִיהוּ טְמִירוּ.
תמהנו איך שלמה לא ידע דבר זה - אמר לו ידע ידוע אך לא ידע מה תועלת יש בו
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי דָּבָר זֶה הוּא דָּבָר נִסְתָּר, וְתָמַהְנוּ אֵיךְ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לֹא יָדַע דָּבָר זֶה. אָמַר לוֹ, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יָדוֹעַ יָדַע, וְלֹא כָּל כָּךְ. אֲבָל מַה שֶּׁלֹּא יָדַע, אוֹתוֹ קוֹל מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בּוֹ, וְאֵיךְ יוֹשֵׁב?
בלשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַדַּאי מִלָּה דָּא מִלָּה סְתִימָא הִיא. וְתַוַּוהְנָא אֵיךְ שְׁלֹמֹה מַלְכָּא לָא יָדַע מִלָּה דָּא. אָמַר לֵיהּ, שְׁלֹמֹה מַלְכָּא מִנְדַּע יָדַע, וְלָא כָּל כַּךְ. אֲבָל מַה דְּלָא יָדַע, הַהוּא קָלָא מַה תּוֹעַלְתָּא אִית בָּהּ, וְהֵיךְ יָתְבָא.
ראש הישיבה: אותו קול כלול רוח ונפש והבל עצמות ומכשפים שומעים אותו - אוב מארץ
וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה כָּךְ אָמַר, דִּקְדּוּק זֶה לֹא יָדַע שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ קוֹל כָּלוּל רוּחַ וְנֶפֶשׁ, וְהֶבֶל עֲצָמוֹת מֵעִצְּבוֹן בָּשָׂר, וּמְשׁוֹטֵט בָּאֲוִיר, וְכָל אֶחָד נִפְרָד זֶה מִזֶּה. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּכְנַס בּוֹ, יוֹשֵׁב כְּמֵת. וְכָל אוֹתָם מְכַשְּׁפִים וְקוֹסְמִים יוֹדְעִים מְקוֹמוֹת אֵלּוּ בְּכִשְׁפֵיהֶם, וְגוֹחֲנִים לָאָרֶץ, וְשׁוֹמְעִים קוֹל זֶה שֶׁמִּתְחַבְּרִים אוֹתָם רוּחַ וְנֶפֶשׁ וְהֶבֶל עֲצָמוֹת, וּמוֹדִיעִים דָּבָר, וְזֶהוּ (ישעיהכט) אוֹב מֵאֶרֶץ. וְעַל זֶה רָדַף שְׁלֹמֹה לָדַעַת מַה נַּעֲשָׂה מֵאוֹתוֹ קוֹל, וְלֹא יָדַע. אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ, רַבִּי, שֶׁהֻבְרַר לְךְ דְּבַר אֱמֶת.
בלשון הזוהר
וְרַב מְתִיבְתָּא הָכִי אָמַר, דִּקְדוּקָא דָּא לָא יָדַע שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּהָא הַהוּא קָלָא, אִיהִי כְּלִילָא רוּחָא וְנַפְשָׁא, וְהַבַל גַּרְמֵי מֵעִצְּבוֹנָא דְּבִשְׂרָא, וּמְשַׁטְּטָא בַּאֲוִירָא, וְכָל חַד מִתְפְּרַשׁ דָּא מִן דָּא. וְכַד מָטָא לְהַהוּא אֲתָר דְּעָאל בֵּיהּ, יָתְבָא כְּמֵיתָא. וְכָל אִינּוּן חַרְשִׁין וְקוֹסְמִין יַדְעִין אַתְרִין אִלֵּין בְּחַרְשַׁיְיהוּ, וְגַחְנִין לְאַרְעָא, וְשַׁמְעִין קָלָא דָּא, דְּמִתְחַבְּרוּן אִינּוּן רוּחָא וְנַפְשָׁא, וְהַבַל דְּגַרְמֵי, וְאוֹדְעִין מִלָּה. וְדָא אִיהוּ ׳אוֹב מֵאֶרֶץ׳ (ישעיה כט, ד). וְעַל דָּא רָדִיף שְׁלֹמֹה, לְמִנְדַּע מַה דְּאִתְעָבִיד מֵהַהוּא קָלָא, וְלָא יָדַע. זַכָּאָה חוּלָקָךְ רִבִּי, דְּאִתְבְּרִיר לָךְ מִלָּה דִּקְשׁוֹט.
כשבן אדם מעורר קול מתעורר אותו קול ואין לו רשות להאריך יותר מכפי שעורר
כְּשֶׁבֶּן אָדָם מְעוֹרֵר קוֹל, מִיָּד (מִתְחַבְּרִים) מִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ קוֹל, וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר, אֶלָּא כְּעֵין אוֹתוֹ קוֹל שֶׁעוֹרֵר הָאָדָם, וְלֹא יוֹתֵר. וְאִם הֶאֱרִיךְ הָאִישׁ קוֹלוֹ, הוּא לֹא מַאֲרִיךְ כָּל כָּךְ אִתּוֹ, אֶלָּא לְסוֹף הַקּוֹל, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁיּוֹצֵא בַּהַתְחָלָה, מִתְאָרֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם. וְכָעֵת שֶׁנִּכְנָס לְשָׁם, לֹא יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ קוֹל, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ מָקוֹם לְהִתְפַּשֵּׁט שָׁם כְּבַתְּחִלָּה.
בלשון הזוהר
כַּד בַּר נָשׁ אִתְּעַר קָלָא, מִיַּד (מתחברן) אִתְּעַר הַהוּא קָלָא, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַרְכָּא יַתִּיר. אֶלָּא כְּעֵין הַהוּא קָלָא, דְּאִתְּעַר בַּר נָשׁ, וְלָא יַתִּיר. וְאִי אָרִיךְ בַּר נָשׁ קָּלֵיה, אִיהוּ לֹא אֲרִיךְ כָּל כַּךְ בָּהֲדֵיה, אֶלָא לְסוֹפָא דְקָלָא, בְּגִין דְּלָא יָכִיל לְאֲרְכָּא. מַאי טַעֲמָא, בְּגִין דְּכַד נָפְקָא בְּקַדְמִיתָא, אִתְאֲרִיךְ מִסַּיְיפֵי עָלְמָא עַד סַיְיפֵי עָלְמָא, וְהַשְׁתָּא דְּעָאל תַּמָּן, לָא יָכִיל לְאַרְכָּא קָלָא, דְּהָא לֵית לֵיהּ אֲתָר לְאִתְפַּשְׁטָא תַּמָּן כִּדְבְּקַדְמֵיתָא.
שמח רשבי: די לי בשמחה שזכיתי לשמע דבר אמת של אותו עולם
שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, אִלְמָלֵא לֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ אֶלָּא דָּבָר זֶה - דַּי לִי לִהְיוֹת שָׂמֵחַ שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ דְּבַר אֱמֶת שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם. אָמַר לוֹ, אִי חָסִיד קָדוֹשׁ, אִלְמָלֵא יָדַעְתָּ חֶדְוַת דִּבְרֵי אוֹתוֹ עוֹלָם לִפְנֵי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, תִּשְׂמַח יוֹתֵר.
בלשון הזוהר
חַדֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, אִלְמָלֵי לָא זָכֵינָא לְמִשְׁמַע, אֶלָּא מִלָּה דָּא, דַּי לִי, לְמֶהֱוִי חַדֵּי, דְּזָכֵינָא לְמִשְׁמַע מִלִּין דִּקְשׁוֹט, דְּהַהוּא עָלְמָא. אָמַר לֵיהּ, אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא. אִלְמָלֵי יַדְעַת חֶדְוָה דְּמִלִּין בְּהַהוּא עָלְמָא קַמֵּי רַב מְתִיבְתָּא, תְּהֵא חַדֵּי יַתִּיר.
ויוסף ישית ידו על עיניך
סוד סתימת עיני המת ממראה העולם הזה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.