ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 28: קול החוזר - סוד שלושת הקולות שאינם נאבדים לעולם › פיסקה 4 (קסט ע"א)

ביום ראש השנה קול שופר מעורר קול שופר אחר מין אחר מינו

שלח לך · קול החוזר - סוד שלושת הקולות שאינם נאבדים לעולם · מאמר 28 · פיסקה 4 · דף קסט ע"א

לשון הזוהר

וְעַל דָּא בְּיוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, קוֹל שׁוֹפָר, אִתְּעַר קוֹל שׁוֹפָר אַחֲרָא, זִינָא בָּתַר זִינֵיהּ אָזְלָא. אָרְחֵיהּ דְּנָחָשׁ לְבִישׁ אִיהוּ, לְקָטְלָא וּלְמָחָאָה, בְּהַהוּא קָלָא מַמָּשׁ, לָא אִתְּעַר קָלָא דְּהַאי נָחָשׁ, אֶלָּא בָּתַר זִינֵיהּ. וְדָא אִיהוּ, כַּד בַּר נָשׁ מָחֵי בְּחוּטְרָא בְּאַרְעָא, וְקָרֵי לֵיהּ לְזִינֵיהּ, כְּדֵין אִתְּעַר הַהוּא קָלָא דְּנָחָשׁ, לְאָתָבָא לְזִינֵיהּ. וְרָזָא דָּא אִיהוּ טְמִירוּ.

תרגום

וְעַל כָּךְ בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה קוֹל שׁוֹפָר מְעוֹרֵר קוֹל שׁוֹפָר אַחֵר, מִין אַחַר מִינוֹ הוֹלֵךְ. דֶּרֶךְ הַנָּחָשׁ הוּא לְרַע, לַהֲרֹג וּלְהַכּוֹת. בְּאוֹתוֹ קוֹל מַמָּשׁ לֹא מִתְעוֹרֵר קוֹל נָחָשׁ זֶה אֶלָּא אַחַר מִינוֹ. וְזֶהוּ כְּשֶׁאָדָם מַכֶּה בְּמַקֵּל בָּאָרֶץ וְקוֹרֵא לוֹ לְמִינוֹ, אָז מִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ קוֹל הַנָּחָשׁ לְהָשִׁיב לְמִינוֹ. וְסוֹד זֶה הוּא נִסְתָּר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא ביומא דראש השנה, קול שופר, אתער קול שופר אחרא, זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו, לקטלא ולמחאה, בההוא קלא ממש, לא אתער קלא דהאי נחש, אלא בתר זיניה. ודא איהו, כד בר נש מחי בחוטרא בארעא, וקרי ליה לזיניה, כדין אתער ההוא קלא דנחש, לאתבא לזיניה. ורזא דא איהו טמירו.

התרגום: ועל כך ביום ראש השנה קול שופר מעורר קול שופר אחר, מין אחר מינו הולך. דרך הנחש הוא לרע, להרג ולהכות. באותו קול ממש לא מתעורר קול נחש זה אלא אחר מינו. וזהו כשאדם מכה במקל בארץ וקורא לו למינו, אז מתעורר אותו קול הנחש להשיב למינו. וסוד זה הוא נסתר.

מן המפרשים

הסולם: וע״ד ביומא דר״ה וכו׳: וע״כ ביום ראש השנה, קול שופר מעורר קול שופר אחר, שה״ס קול הבינה (כנ״ל ויקרא ק׳ ד״ה פירוש) מין הולך אחד מינו. דרך הנחש הוא לרע, להרוג ולהכות, וע״כ בקולו של אדם ממש אין מתעורר קול הנחש, אלא אחר מינו, וזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר