ממלכת הזוהר › זוהר › שלח לך › מאמר 10: ויבאו עד נחל אשכל - סוד לשון הרע ורמזי התורה בדברי המרגלים › פיסקה 15 (קס ע"ב)

רבי יהודה: קושיית הרפאים יחוללו אף הם כענקים - שני הצדדים התחזקו בארץ

שלח לך · ויבאו עד נחל אשכל - סוד לשון הרע ורמזי התורה בדברי המרגלים · מאמר 10 · פיסקה 15 · דף קס ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא כְּתִיב ׳הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ׳ (איוב כו, ה), ׳רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים׳ (דברים ב, יא). אָמַר לֵיהּ, הָכִי הוּא, בְּגִין דַּעֲנָקִים אָתוּ מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא, וְאִתְיָאֲשׁוּ יַתִּיר בְּאַרְעָא. כְּגַוְונָא דָּא רְפָאִים, וּמִנַּיְיהוּ נַפְקֵי, וַהֲווּ אוֹרְכֵי יוֹמֵי. וְכַד מִתְחַלְּשֵׁי אִתְחֲלָשׁ פַּלְגוּת גּוּפָא, וּפַלְגּוּת קָאִים. כֵּיוָון דְּפַלְגּוּת גּוּפָא הֲוָה מִית, הֲווֹ נַסְבֵּי עִשְׂבָּא מֵעִשְׂבֵּי בָּרָא וְשַׁדְיָין לְפוּמַיְיהוּ, וּמִיתוּ. וּבְגִין דְּאִינּוּן בָעָאן לְקָטְלָא גַּרְמַיְיהוּ, אִקְרוּן רְפָאִים. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, שַׁדְיָין גַּרְמַיְיהוּ בְּיַמָּא רַבָּא, וְטַבְעָן וּמֵתִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשׁוֹכְנֵיהֶם׳ (איוב כו, ה).

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ׳ (איוב כו, ה) - ׳רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כַּעֲנָקִים׳ (דברים ב, יא) - אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁעֲנָקִים בָּאוּ מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה וְהִתְחַזְּקוּ יוֹתֵר בָּאָרֶץ. כְּמוֹ זֶה רְפָאִים, וּמֵהֶם יָצְאוּ, וְהָיוּ מַאֲרִיכִים יָמִים. וּכְשֶׁנֶּחֱלָשִׁים, נֶחֱלָשׁ חֲצִי גוּף, וַחֲצִי עוֹמֵד. כֵּיוָן שֶׁחֲצִי הַגּוּף הָיָה מֵת, הָיוּ לוֹקְחִים עֵשֶׂב מֵעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה וְזוֹרְקִים לְפִיהֶם וּמֵתִים. וּמִשּׁוּם שֶׁהֵם רָצוּ לַהֲרֹג עַצְמָם, נִקְרְאוּ רְפָאִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, זוֹרְקִים עַצְמָם לַיָּם הַגָּדוֹל, וְטוֹבְעִים וּמֵתִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם׳ (איוב כו, ה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, והא כתיב ׳הרפאים יחוללו׳ (איוב כו, ה), ׳רפאים יחשבו אף הם כענקים׳ (דברים ב, יא). אמר ליה, הכי הוא, בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא, ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים, ומנייהו נפקי, והוו אורכי יומי. וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא, ופלגות קאים. כיוון דפלגות גופא הוה מית, הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו, ומיתו. ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו, אקרון רפאים. אמר רבי יצחק, שדיין גרמייהו בימא רבא, וטבען ומתין. הדא הוא דכתיב, ׳הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם׳ (איוב כו, ה).

התרגום: אמר רבי יהודה, והרי כתוב ׳הרפאים יחוללו׳ (איוב כו, ה) - ׳רפאים יחשבו אף הם כענקים׳ (דברים ב, יא) - אמר לו, כך הוא, משום שענקים באו מצד זה ומצד זה והתחזקו יותר בארץ. כמו זה רפאים, ומהם יצאו, והיו מאריכים ימים. וכשנחלשים, נחלש חצי גוף, וחצי עומד. כיון שחצי הגוף היה מת, היו לוקחים עשב מעשבי השדה וזורקים לפיהם ומתים. ומשום שהם רצו להרג עצמם, נקראו רפאים. אמר רבי יצחק, זורקים עצמם לים הגדול, וטובעים ומתים. זהו שכתוב ׳הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם׳ (איוב כו, ה).

מן המפרשים

יהל אור: אר"י והא כו'. שסובר דג' שמהן להו ומין אחד הם, ולכן תירץ לו דענקים הם בני הנפילים. וז"ש למעלה "וכלהו אורכו יומי" כמ"ש בפרשת שלח בני ענק. וז"ש "דענקים אתו כו'" ר"ל ממלאכים ומבני אדם, ועדיין היו אחוזים בחלק שלמעלה וגם בניהם ובני…

אור החמה: רפאים יחשבו אף הם וכו'. נראה שהם ענין אחד ואם כדבריך הם שנים כי הבנים הם רפאים ואבותיהם ענקים או ירצה נראה שהם ב' אומות ואם כדבריך הם אומה א' אלו אבות ואלו בנים ואיך אלו כאלו.

אור יקר: אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא כלומר מצד המלאכים ומצד זרע אנשים, ואתי אשו יתיר כארעא דהיינו שנחלש גשם המלאכים שבהם, וכענין זה הם הרפאים עם היות שהיו יותר מצד אנשים מהענקים, ופלגות קאים חלק המלאכים שבהם, עשבא סם המות חלקם המלאכי,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: