ממלכת הזוהר › זוהר › קרח › מאמר 2: קראי מועד - סוד הכתרים העליונים המזומנים בשעת המועד › פיסקה 1 (קעו ע"ב)

ויקמו לפני משה - רשבי: קראי מועד חסר יוד - כתרים עליונים מזומנים מקדש עליון

קרח · קראי מועד - סוד הכתרים העליונים המזומנים בשעת המועד · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף קעו ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְגוֹ'׳. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, ׳קְרִיאֵי מוֹעֵד׳, קְרִאֵי כְּתִיב, חָסֵר יוֹ"ד. אֲמַאי קְרִאֵי. אֶלָּא הָכִי הוּא, מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא כְּעֵין מַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא. וְרָזָא דָּא, כָּל אִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְאֲחִיד בְּהוּ, כֻּלְּהוּ זְמִינִין מֵאֲתָר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ׳ (ויקרא כג, ב). וְאֵימָתַי (צ"ח). בְּשַׁעֲתָא דְּמוֹעֵד זַמִּין בְּעָלְמָא. כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן כִּתְרִין עִלָּאִין, דִּזְמִינִין מִקֹדֶשׁ עִלָּאָה, הָכִי נָמֵי קֹדֶשׁ תַּתָּא זַמִּין לְחֵילוֹי, לְאַעְטְרָא וּלְאַעְלָאָה לְהוּ.

תרגום

׳וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְגוֹ'׳ (במדבר טז, ב). פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, קְרִאֵי מוֹעֵד, קְרִאֵי כָּתוּב, חָסֵר יוֹ"ד. לָמָּה קְרִאֵי? אֶלָּא כָּךְ הוּא - מַלְכוּת הָאָרֶץ כְּעֵין מַלְכוּת הָרָקִיעַ. וְסוֹד זֶה - כָּל אוֹתָם כְּתָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נֶאֱחָז בָּהֶם, כֻּלָּם מְזֻמָּנִים מִמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא קֹדֶשׁ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ׳ (ויקרא כג). וְאֵימָתַי? בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹעֵד זָמִין בָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁאוֹתָם כְּתָרִים עֶלְיוֹנִים שֶׁמְּזֻמָּנִים מִקֹּדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, כָּךְ גַּם קֹדֶשׁ תַּחְתּוֹן זָמִין לְחֵילָיו לְעַטְּרָם וּלְהַעֲלוֹתָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויקומו לפני משה וגו'׳. האי קרא אוקמוה חברייא. רבי שמעון אמר, ׳קריאי מועד׳, קראי כתיב, חסר יו"ד. אמאי קראי. אלא הכי הוא, מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. ורזא דא, כל אינון כתרין עלאין, דשמא קדישא אתאחיד בהו, כלהו זמינין מאתר דאקרי קדש, הדא הוא דכתיב, ׳מקראי קדש׳ (ויקרא כג, ב). ואימתי (צ"ח). בשעתא דמועד זמין בעלמא. כגוונא דאינון כתרין עלאין, דזמינין מקדש עלאה, הכי נמי קדש תתא זמין לחילוי, לאעטרא ולאעלאה להו.

התרגום: ׳ויקמו לפני משה וגו'׳ (במדבר טז, ב). פסוק זה פרשוהו החברים. רבי שמעון אמר, קראי מועד, קראי כתוב, חסר יו"ד. למה קראי? אלא כך הוא - מלכות הארץ כעין מלכות הרקיע. וסוד זה - כל אותם כתרים עליונים שהשם הקדוש נאחז בהם, כלם מזמנים ממקום שנקרא קדש, זהו שכתוב ׳מקראי קדש׳ (ויקרא כג). ואימתי? בשעה שמועד זמין בעולם. כמו שאותם כתרים עליונים שמזמנים מקדש העליון, כך גם קדש תחתון זמין לחיליו לעטרם ולהעלותם.

מן המפרשים

הסולם: ויקומו לפני משה וגו': מקרא זה העמידו החברים. ר"ש אמר קריאי מועד, קראי כתוב, חסר י', למה כתוב קראי. ומשיב, אלא כך הוא. המלכות שבארץ, היא כעין המלכות שברקיע, כלומר, המלכות שלמטה היא כעין המלכות של מעלה. וז"ס, שכל אלו ספירות…

אור יקר: כעין מלכותא דרקיעא כעין סדר האצילות ומדרגותיו, דשמא קדישא אתאחיד כהו היינו האצילות שהשם בן ארבע רומז בהם י׳ חכמה ה׳ בינה ו׳ תפארת ה׳ מלכות. בולחו זמינין וכו׳ כלומר אור החכמה ושפעת מתפשטת בהם, כשעתא דזמין מועד כלומר בעת שהמלכות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר