בך התקימה המצוה להעמיד מלך - כתר עליון תהיה מעטר בו ומפשט על כל הספירות
קדושים · שום תשים עליך מלך - סוד המלכת רועה הנאמן ושתופי אב ואם במעשה בראשית · מאמר 7 · פיסקה 1 · דף פג ע"א
לשון הזוהר
וּבָךְ אִתְקַיָּים פִּקּוּדָא, דְּאִיהִי מִצְּוָה עַל יִשְׂרָאֵל, לְהַעֲמִיד עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ׳ (דברים יז, טו). וְאִתְקַיָּים בָּךְ ׳וַיְהִי בִישׁוּרוּן מֶלֶךְ׳ (דברים לג, ה), כַּד בְּקַדְמִיתָא - וְכֻלְּהוּ מִתְנַהֲגִין אֲבַתְרָךְ, כָּאֵבָרִין דְּמִתְנַהֲגִין כֻּלְּהוּ בִּתְנוּעָה דְּנִשְׁמְתָא, דְּאִתְפַּשְּׁטָא עַל כָּל אֵבֶר. בְּגִין דְּכֶתֶר עֶלְיוֹן אַנְתְּ תְּהֵא מְעוּטָר בֵּיהּ, דְּבֵיהּ עִלַּת הָעִלּוֹת אִיהוּ כֶּתֶר עַל כֹּלָּא, טָמִיר וְגָנִיז מִלְּגָיו מִנֵּיהּ. וּמִנֵּיהּ אִתְפְּשָׁט עַל כָּל סְפִירָן, וּמְסַדֵּר לוֹן לְמֶהֱוִי דָּא רַב, וְדָא זְעֵיר, וְדָא בֵּינוֹנִי, וְאַנְהִיג לוֹן לִרְעוּתֵיהּ, וְנָהִיר בְּהוּ, וּמְקַשֵׁר לוֹן, וּמְיַחֵד לוֹן.
תרגום
וּבְךָ הִתְקַיְּמָה הַמִּצְוָה, שֶׁהִיא מִצְוָה עַל יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שם י) ׳שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךְ מֶלֶךְ (דברים יז, טו)׳. וְהִתְקַיֵּם בְּךְ (שם לג) ׳וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, כְּבָרִאשׁוֹנָה׳ - וְכֻלָּם מִתְנַהֲגִים אַחֲרֶיךְ, כְּמוֹ אֵיבָרִים שֶׁכֻּלָּם מִתְנַהֲגִים בִּתְנוּעַת הַנְּשָׁמָה שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת עַל כָּל אֵיבָר. מִשּׁוּם שֶׁכֶּתֶר עֶלְיוֹן אַתָּה תִּהְיֶה מְעֻטָּר בּוֹ, שֶׁבּוֹ עִלַּת הָעִלּוֹת הוּא כֶּתֶר עַל הַכֹּל, טָמִיר וְגָנוּז מִבִּפְנִים מִמֶּנּוּ. וּמִמֶּנּוּ מִתְפַּשֵּׁט עַל כָּל הַסְּפִירוֹת, וּמְסַדֵּר אוֹתָם לִהְיוֹת זֶה גָּדוֹל, וְזֶה קָטָן, וְזֶה בֵּינוֹנִי, וּמַנְהִיג אוֹתָם לִרְצוֹנוֹ וּמֵאִיר בָּהֶם, וּמְקַשֵּׁר אוֹתָם וּמְיַחֵד אוֹתָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובך אתקיים פקודא, דאיהי מצוה על ישראל, להעמיד עליהם מלך. הדא הוא דכתיב, ׳שום תשים עליך מלך׳ (דברים יז, טו). ואתקיים בך ׳ויהי בישורון מלך׳ (דברים לג, ה), כד בקדמיתא - וכלהו מתנהגין אבתרך, כאברין דמתנהגין כלהו בתנועה דנשמתא, דאתפשטא על כל אבר. בגין דכתר עליון אנת תהא מעוטר ביה, דביה עלת העלות איהו כתר על כלא, טמיר וגניז מלגיו מניה. ומניה אתפשט על כל ספירן, ומסדר לון למהוי דא רב, ודא זעיר, ודא בינוני, ואנהיג לון לרעותיה, ונהיר בהו, ומקשר לון, ומיחד לון.
התרגום: ובך התקימה המצוה, שהיא מצוה על ישראל להעמיד להם מלך. זהו שכתוב, (שם י) ׳שום תשים עליך מלך (דברים יז, טו)׳. והתקים בך (שם לג) ׳ויהי בישרון מלך, כבראשונה׳ - וכלם מתנהגים אחריך, כמו איברים שכלם מתנהגים בתנועת הנשמה שמתפשטת על כל איבר. משום שכתר עליון אתה תהיה מעטר בו, שבו עלת העלות הוא כתר על הכל, טמיר וגנוז מבפנים ממנו. וממנו מתפשט על כל הספירות, ומסדר אותם להיות זה גדול, וזה קטן, וזה בינוני, ומנהיג אותם לרצונו ומאיר בהם, ומקשר אותם ומיחד אותם.
מן המפרשים
הסולם: ובך אתקיים פקודא וכו׳: ובך נתקיים המצוה, שמצווה על ישראל להעמיד עליהם מלך. ז"ש שום תשים עליך מלך . ונתקיים בך בתחילה ויהי בישורון מלך שהיה מלך ראשון על ישראל. וכולם מתנהגים אחריך, כאברים המתנהגים כולם בכח תנועת הנשמה המתפשטת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: