עול מצוות שבה נבראו שמים וארץ - בשבת יורדת נשמה יתרה על ה
צו · עול מלכות שמים או עול עובדי כוכבים - שבת ומצוות למלכות שמים · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף כט ע"א
לשון הזוהר
עוֹל מִצְּוֹת אִיהִי וַדַּאי, בְּגִין דְּבָהּ אִתְבְּרִיאוּ כָּל בִּרְיָין דִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) בְּהִבָּרְאָם. בְּה' בְּרָאָם. וְכַד יֵיתֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, נַחְתַּת בִּינָה דְּאִיהוּ יד"ו, עַל ה', דְּאִיהִי מַלְכוּת שָׁמַיִם נְשָׁמָה יְתֵירָה, וְאִיהוּ ׳חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת׳ (שמות לב, טז). אָנֹכִי בִּיצִּיאַת מִצְּרַיִם, וּפְרִישַׁת גַּדְפָהָא עַל בְּרַתָּא, וְעַל מַשִּׁרְיָין דִּילָהּ, וְאִית לוֹן נַיְיחָא. וְאִתְּמַר בְּמַשִּׁרְיָין דְּסָמָאֵ"ל וְנָחָשׁ, ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ׳, אוֹת תְּפִלִין וְאוֹת שַׁבָּת, וְאוֹת דְּיוֹמִין טָבִין, וְאוֹת בְּרִית כֻּלְּהוּ שְׁקִילִין (דברים כח, י).
תרגום
עֹל מִצְווֹת הִיא וַדַּאי, מִשּׁוּם שֶׁבָּהּ נִבְרְאוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁל שָׁמַיִם וָאָרֶץ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) בְּהִבָּרְאָם - בְּה' בְּרָאָם. וּכְשֶׁיָּבֹא שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, יוֹרֶדֶת בִּינָה, שֶׁהִיא יה"ו, עַל ה', שֶׁהִיא מַלְכוּת שָׁמַיִם נְשָׁמָה יְתֵרָה, וְהוּא ׳חָרוּת עַל הַלֻּחֹת׳ (שמות לב, טז) - אָנֹכִי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וּפוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ עַל הַבַּת וְעַל הַמַּחֲנוֹת שֶׁלָּהּ, וְיֵשׁ לָהֶם מְנוּחָה. וְנֶאֱמַר בְּמַרְכְּבוֹתָיו שֶׁל סָמָאֵ"ל וְנָחָשׁ, ׳וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךְ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ׳ (דברים כח, י) - אוֹת תְּפִלִּין וְאוֹת שַׁבָּת וְאוֹת יָמִים טוֹבִים וְאוֹת בְּרִית - כֻּלָּם שְׁקוּלִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עול מצות איהי ודאי, בגין דבה אתבריאו כל בריין דשמיא וארעא, הדא הוא דכתיב, ׳אלה תולדות השמים והארץ׳ (בראשית ב, ד) בהבראם. בה' בראם. וכד ייתי שבת ויום טוב, נחתת בינה דאיהו יד"ו, על ה', דאיהי מלכות שמים נשמה יתירה, ואיהו ׳חרות על הלוחות׳ (שמות לב, טז). אנכי ביציאת מצרים, ופרישת גדפהא על ברתא, ועל משריין דילה, ואית לון נייחא. ואתמר במשריין דסמא"ל ונחש, ׳וראו כל עמי הארץ כי שם יהו"ה נקרא עליך ויראו ממך׳, אות תפלין ואות שבת, ואות דיומין טבין, ואות ברית כלהו שקילין (דברים כח, י).
התרגום: על מצוות היא ודאי, משום שבה נבראו כל הבריות של שמים וארץ, זהו שכתוב ׳אלה תולדות השמים והארץ׳ (בראשית ב, ד) בהבראם - בה' בראם. וכשיבא שבת ויום טוב, יורדת בינה, שהיא יה"ו, על ה', שהיא מלכות שמים נשמה יתרה, והוא ׳חרות על הלחת׳ (שמות לב, טז) - אנכי ביציאת מצרים, ופורשת כנפיה על הבת ועל המחנות שלה, ויש להם מנוחה. ונאמר במרכבותיו של סמא"ל ונחש, ׳וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך׳ (דברים כח, י) - אות תפלין ואות שבת ואות ימים טובים ואות ברית - כלם שקולים.
מן המפרשים
יהל אור: בין עול מ"ש כו'. דשור וחמור הן מימין ושמאל, בין בקדושה יששכר חמור גרם. בכור שורו כו'. וכן אמרו לעולם ישים אדם עצמו על דברי תורה כשור לעול וכחמור למשא. וכן תפילין הן בבינונים כשור לעול כו' כמ"ש בתיקוני זהר. וגם כן בסט"א ישמעאל…
אור החמה: אות תפילין ואות שבת וגומר הענין שהם שני אותות לעולם באדם אות תפילין ואות ברית ויתחלף אות ברית באות שבת וי"ט ואות שבת אינו שוה לכל אדם והענין כי הנשמה עיקר לכל העניינים והנה בימי החול העבדים יש להם נשמה מסטרא דבי"ע והבנים יש…
הסולם: עול מצות איהי וכו׳: היא ודאי עול מצות, משום שבה נבראו כל הבריות שבשמים וארץ, כי כל המציאות שבג׳ עולמות בי״ע יצאו מן המלכות, ז״ש, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, שהוא אותיות בה׳ בראם, וכשבאים שבת ויו״ט, יורדת בינה, שהוא יה״ו,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: