האמן חותך לבושים לחתיכות - התלמיד הבקי מפרק הספקות והבת עולה שלמה
צו · חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם · מאמר 5 · פיסקה 7 · דף כז ע"ב
לשון הזוהר
אַתּוּן תֵּימְרוּן לֵיהּ, דּוֹק וְתִשְׁכַּח חֲתִיכָה, וְתִשְׁכַּח לָהּ מְעוּרֶבֶת בִּשְׁאָר פְּסָקוֹת וּמִשְׁנָיוֹת. דְּאוֹרַח אוּמָנָא לְמֶחְתַּךְ לְבוּשִׁין בְּכַמָּה חֲתִיכוֹת, וְתַלְמִיד דְּלָאו אִיהוּ בָּקִי לְמִקְשַׁר הַהֲלָכָה בְּאִלֵּין חֲתִיכוֹת, מִתְחַלְּפֵי לֵיהּ פְּסָקוֹת וְקוּשְׁיָין, וְלָא אַשְׁכַּח לוֹן פִּרוּקָא. עַד דְּיִיתֵי אוּמָנָא, וּפָרִיק לוֹן כָּל אִלֵּין סְפֵקוֹת דִּלְהוֹן. בְּהַהוּא זִמְנָא, הֲלָכָה דְּאִיהִי בְּרַתָּא, סְלִיקַת קֳדָם מַלְכָּא, שְׁלֵימָא בְּכֹלָּא, בְּגוּפָא בִּלְבוּשָׁא וּבְתַכְשִׁיטָהָא, וְאִתְקָיָּים בָּהּ ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז). וּלְזִמְנִין אִית לְאוּמָנָא תַּלְמִיד בָּקִי, דִּישָׁדֵּר לֵיהּ לְתַקְּנָא לוֹן.
תרגום
אַתֶּם תֹּאמְרוּ לוֹ: דַּיֵּק וְתִמְצָא חֲתִיכָה, וְתִמְצָא אוֹתָהּ מְעֹרֶבֶת עִם שְׁאָר פְּסָקִים וּמִשְׁנָיוֹת. שֶׁדֶּרֶךְ הָאָמָּן לַחְתֹּךְ לְבוּשִׁים לְכַמָּה חֲתִיכוֹת, וְהַתַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ בָּקִי לִקְשֹׁר אֶת הַהֲלָכָה בַּחֲתִיכוֹת הַלָּלוּ, מִתְחַלְּפוֹת לוֹ פְּסָקוֹת וְקֻשְׁיוֹת וְלֹא מוֹצֵא לָהֶם פֵּרוּק, עַד שֶׁיָּבֹא הָאָמָּן וּמְפָרֵק אוֹתָם אֶת כָּל הַסְּפֵקוֹת הַלָּלוּ שֶׁלָּהֶם. בְּאוֹתוֹ זְמַן, הֲלָכָה שֶׁהִיא בַּת, עוֹלָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֵמָה בַּכֹּל, בְּגוּפָהּ בִּלְבוּשָׁהּ וּבְתַכְשִׁיטֶיהָ, וּמִתְקַיֵּם בָּהּ ׳וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם׳ (בראשית ט, טז) - וְלִפְעָמִים יֵשׁ לָאָמָּן תַּלְמִיד בָּקִי שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ לְתַקֵּן אוֹתָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אתון תימרון ליה, דוק ותשכח חתיכה, ותשכח לה מעורבת בשאר פסקות ומשניות. דאורח אומנא למחתך לבושין בכמה חתיכות, ותלמיד דלאו איהו בקי למקשר ההלכה באלין חתיכות, מתחלפי ליה פסקות וקושיין, ולא אשכח לון פרוקא. עד דייתי אומנא, ופריק לון כל אלין ספקות דלהון. בההוא זמנא, הלכה דאיהי ברתא, סליקת קדם מלכא, שלימא בכלא, בגופא בלבושא ובתכשיטהא, ואתקיים בה ׳וראיתיה לזכור ברית עולם׳ (בראשית ט, טז). ולזמנין אית לאומנא תלמיד בקי, דישדר ליה לתקנא לון.
התרגום: אתם תאמרו לו: דיק ותמצא חתיכה, ותמצא אותה מערבת עם שאר פסקים ומשניות. שדרך האמן לחתך לבושים לכמה חתיכות, והתלמיד שאינו בקי לקשר את ההלכה בחתיכות הללו, מתחלפות לו פסקות וקשיות ולא מוצא להם פרוק, עד שיבא האמן ומפרק אותם את כל הספקות הללו שלהם. באותו זמן, הלכה שהיא בת, עולה לפני המלך שלמה בכל, בגופה בלבושה ובתכשיטיה, ומתקים בה ׳וראיתיה לזכר ברית עולם׳ (בראשית ט, טז) - ולפעמים יש לאמן תלמיד בקי שישלח לו לתקן אותם.
מן המפרשים
יהל אור: דאורח אומנא כו'. שנותנין לו בגד בחתיכה אחת והוא חותך מכאן ונותן לכאן ואם נותנין לאדם שאינו בקי דומה לו שהוא חסר. וז"ש ותלמיד דלאו כו' :
הסולם: אתון תימרון ליה וכו׳: ומשיב. אתם תאמרו לו, תדייק ותמצא חתיכה החסרה, שתמצא אותה מעורבת בשאר פסקים ומשניות. כלומר, כך דרכה של תורה עניה במקום זה ועשירה במקום אחר. שדרך האומן לחתוך את הלבושים לכמה חתיכות והחסר במקום זה ממלא במקום…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: