תנאים ואמוראים טרחו לנקות ההלכה מקלפות ערב רב הקשות בלי תרוץ
צו · חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם · מאמר 5 · פיסקה 4 · דף כז ע"ב
לשון הזוהר
פִּקּוּדָא בָּתַר דָּא, לַעֲשׂוֹת הַחַטָאת כְּמִשְׁפָּטָהּ. תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, אַתּוּן דְּמִסִטְרָא דְּמִדוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתִיתוּ, דְּטַרְחֲתוּן סַגֵּי לְנַקָּאָה בְּרַתָּא דִּילִי דְּאִיהִי הֲלָכָה, מֵאִלֵּין קְלִיפִין, דְּעֵרֶב רַב, קוּשְׁיָין בִּישִׁין, דְּלֵית לוֹן תִּירוּץ, וְלָא פִּרוֹקָא, דְּעָלַיְיהוּ אִתְּמַר, ׳מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, אֶלָּא אִתְּמַר תִּיקוּ בְּהוֹן׳ (קהלת א, טו). וְכָל תִּיקוּ דְּאִסוּרָא לְחוּמְרָא, וְאִיהוּ תִּיקוּ חָסֵר ן' דְּלֵית לֵיהּ תִּקּוּן. חָסֵר נוּן, דְּאִיהִי עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּתִיקוּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שְׁתִיקָה. כְּגוֹן שְׁתוֹק כַּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה.
תרגום
הַמִּצְוָה אַחַר זוֹ, לַעֲשׂוֹת אֶת הַחַטָּאת כְּמִשְׁפָּטָהּ. תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, אַתֶּם שֶׁמִּצַּד מִדּוֹתָיו שֶׁל הקב"ה בָּאתֶם, שֶׁטְּרַחְתֶּם הַרְבֵּה לְנַקּוֹת אֶת הַבַּת שֶׁלִּי, שֶׁהִיא הֲלָכָה, מֵאוֹתָן הַקְּלִפּוֹת שֶׁל עֵרֶב רַב, שֶׁהֵן קֻשְׁיוֹת רָעוֹת שֶׁאֵין לָהֶם תֵּרוּץ וְלֹא פֵרוּק, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת׳ (קהלת א, טו), אֶלָּא נֶאֱמַר בָּהֶם תִּיקוּ - וְכָל תִּיקוּ שֶׁל אִסּוּר - לְחֻמְרָה. וְהוּא תִּיקוּ חָסֵר ן', שֶׁאֵין לוֹ תִּקּוּן. חָסֵר נוּן, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁתִּיקוּ שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא שְׁתִיקָה, כְּמוֹ: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פקודא בתר דא, לעשות החטאת כמשפטה. תנאים ואמוראים, אתון דמסטרא דמדות דקודשא בריך הוא אתיתו, דטרחתון סגי לנקאה ברתא דילי דאיהי הלכה, מאלין קליפין, דערב רב, קושיין בישין, דלית לון תירוץ, ולא פרוקא, דעלייהו אתמר, ׳מעות לא יוכל לתקון, וחסרון לא יוכל להמנות, אלא אתמר תיקו בהון׳ (קהלת א, טו). וכל תיקו דאסורא לחומרא, ואיהו תיקו חסר ן' דלית ליה תקון. חסר נון, דאיהי עלמא דאתי, דתיקו דעלמא דאתי, שתיקה. כגון שתוק כך עלה במחשבה.
התרגום: המצוה אחר זו, לעשות את החטאת כמשפטה. תנאים ואמוראים, אתם שמצד מדותיו של הקב"ה באתם, שטרחתם הרבה לנקות את הבת שלי, שהיא הלכה, מאותן הקלפות של ערב רב, שהן קשיות רעות שאין להם תרוץ ולא פרוק, שעליהם נאמר ׳מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׳ (קהלת א, טו), אלא נאמר בהם תיקו - וכל תיקו של אסור - לחמרה. והוא תיקו חסר ן', שאין לו תקון. חסר נון, שהוא העולם הבא, שתיקו של העולם הבא שתיקה, כמו: שתק, כך עלה במחשבה.
מן המפרשים
אור החמה: פקודא בתר דא לעשות החטאת כמשפט. תנאים ואמוראים אתון דמסטרא דמדות וגומר תנאים הם חג"ת אמוראים נ"ה כנזכר בתיקונים חסר ן' דאיהי עלמא דאתי כי ביטול הקליפות הם מבינה וכיון שקליפת ספק זה נתחזקה ואמר תיקו שנסתלק כח הבינה. דתיקו מעלמא…
הסולם: פקודא בתר דא וכו׳: המצוה שלאחר זו, היא לעשות החטאת כמשפטה. תנאים ואמוראים, אתם, שמצד המדות של הקב״ה אתם באים, שעמלתם הרבה לנקות הבת שלי, שהיא הלכה, דהיינו מלכות, מן הקליפות של הערב רב, שהם קושיות רעות שאין להם ישוב, ולא תירוץ,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: