ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 5: חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם › פיסקה 14 (כח ע"א)

מי שלא חג יום טוב ראשון אין תשלומים - חטאת זכר מעכבת עולה

צו · חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם · מאמר 5 · פיסקה 14 · דף כח ע"א

לשון הזוהר

מִי שֶׁלֹּא חַג בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אֵין תַשְׁלוּמִים לַרִאשׁוֹן, וּשְׁאָר יוֹמִין תַשְׁלוּמִין זֶה בָּזֶה, וּבְהוֹן ׳וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת׳ אֲבָל מִי שֶׁלֹּא חַג יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג עָלֵיהּ אִתְּמַר ׳מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת׳ (קהלת א, טו). וְהַאי אִיהוּ חַטָאת דִּמְעַכֵּב לָעוֹלָה. (מאי טעמא) חֵטְא אִיהוּ דְּכַר. חַטָאת, נוּקְבָּא. וּלְזִמְנִין דְּהָא אִתְבְּסָם חַטָאת, וְאִתְפְּרַשׁ מֵעוֹלָה. בְּהַהוּא שָׂעִיר, דְּאִתְּמַר ׳וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָאת׳ (במדבר טו, כד).

תרגום

מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, אֵין לוֹ תַּשְׁלוּמִים לָרִאשׁוֹן, וּשְׁאָר הַיָּמִים תַּשְׁלוּמִין זֶה בָזֶה, וּבָהֶם ׳וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת׳ (קהלת א, טו) - אֲבָל מִי שֶׁלֹּא חָג יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג, עָלָיו נֶאֱמַר ׳מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת׳ - וְזוֹהִי הַחַטָּאת שֶׁמְּעַכֶּבֶת אֶת הָעוֹלָה. (מָה הַטַּעַם) הַחֵטְא הוּא זָכָר. הַחַטָּאת נוּקְבָּא. וְלִפְעָמִים שֶׁהֲרֵי הַחַטָּאת מִתְבַּשֶּׂמֶת וְנִפְרֶדֶת מֵעוֹלָה בְּאוֹתוֹ שָׂעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת׳ (במדבר כח, טו).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מי שלא חג ביום טוב ראשון, אין תשלומים לראשון, ושאר יומין תשלומין זה בזה, ובהון ׳וחסרון לא יוכל להמנות׳ אבל מי שלא חג יום טוב הראשון של חג עליה אתמר ׳מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות׳ (קהלת א, טו). והאי איהו חטאת דמעכב לעולה. (מאי טעמא) חטא איהו דכר. חטאת, נוקבא. ולזמנין דהא אתבסם חטאת, ואתפרש מעולה. בההוא שעיר, דאתמר ׳ושעיר עזים אחד לחטאת׳ (במדבר טו, כד).

התרגום: מי שלא חג ביום טוב ראשון, אין לו תשלומים לראשון, ושאר הימים תשלומין זה בזה, ובהם ׳וחסרון לא יוכל להמנות׳ (קהלת א, טו) - אבל מי שלא חג יום טוב ראשון של חג, עליו נאמר ׳מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׳ - וזוהי החטאת שמעכבת את העולה. (מה הטעם) החטא הוא זכר. החטאת נוקבא. ולפעמים שהרי החטאת מתבשמת ונפרדת מעולה באותו שעיר, שנאמר ׳ושעיר עזים אחד לחטאת׳ (במדבר כח, טו).

מן המפרשים

יהל אור: האדם ואשתו. ר"ל משה רבינו ע"ה עם הלכה שיגלה הכל בפירוש ולא כמ"ש התורה עכשיו בלבוש הסיפורים בשביל הערב רב שלא ילמדו הפנים כמש"ו דבגינייהו כו': הסתר דבר. הוא הלכה הנ"ל, דבר ה' זו הלכה: עולה וחטאת כו'. עולה בימינא וחטאת בשמאל…

הסולם: מי שלא חג וכו׳: מי שלא חג יו״ט הראשון של חג, שלא הביא עולת ראיה ושלמי חגיגה, לחבר המלכות עם ז״א. אחר שעבר הרגל ולא הביא, נאמר עליו, מעוות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות ( חגיגה ט. ) וזו היא חטאת, דהיינו חטא, המעכב לעולה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: