ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 5: חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם › פיסקה 12 (כח ע"א)

ויהיו שניהם ערומים ולא יתבששו - הערוב הרע של ערב רב הועבר

צו · חמשה אשים על הקרבן - מסע רועה נאמן בהלכות עולה חטאת ואשם · מאמר 5 · פיסקה 12 · דף כח ע"א

לשון הזוהר

בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיָּים בְּהוּ, ׳וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ׳ (בראשית ב, כה). כְּגוֹן אָדָם וְאִשְׁתּוֹ דִּכְבַר אִתְעַבָּר עִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא, עֵרֶב רַב, קוּשְׁיָא בִּישָׁא מֵעָלְמָא, דְּאִינּוּן עֶרְיָין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, עֶרְיָין דְּיִשְׂרָאֵל. כָּל שֶׁכֵּן עֶרְיָין דִּילָךְ רַעְיָא מְהֵימָנָא. וּמֵהֲלָכָה דִּילָךְ. דִּבְגִּינַיְיהוּ צָּרִיךְ לְכַסָּאָה רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ ׳כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, עַד דְּמִתְעַבְּרִין מֵעָלְמָא׳ (משלי כה, ב). וְלֵית מְלָכִים אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם, בְּהַהוּא זִמְנָא, ׳וּכְבוֹד מְלָכִים חֲקוֹר דָּבָר׳. אָמַר רַעְיָא מְהֵימָנָא, בְּרִיךְ אַנְתְּ לְעַתִּיק יוֹמִין, דְּמִתַּמָּן אַנְתְּ, כְּעַנְפָּא דְּאִתְפְּשַּׁט מֵאִילָנָא, הָכִי נִשְׁמָתִין עַנְפָּא מִנֵּיהּ.

תרגום

בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בָּהֶם, ׳וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ׳ (בראשית ב, כה) - כְּמוֹ אָדָם וְאִשְׁתּוֹ שֶׁכְּבָר הָעֳבַר הָעִרְבּוּב הָרָע שֶׁל עֵרֶב רַב, קֻשְׁיָה רָעָה מִן הָעוֹלָם, שֶׁהֵם הָעֲרָיוֹת שֶׁל הקב"ה וּשְׁכִינָתוֹ, הָעֲרָיוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כָּל שֶׁכֵּן הָעֲרָיוֹת שֶׁלְּךְ, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן. וּמֵהַהֲלָכָה שֶׁלְּךְ, שֶׁבִּשְׁבִילָם צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ ׳כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, עַד שֶׁעוֹבְרִים מִן הָעוֹלָם׳ (משלי כה, ב) - וְאֵין מְלָכִים אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם. בְּאוֹתוֹ זְמַן, ׳וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר׳ - אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, בָּרוּךְ אַתָּה לְעַתִּיק יוֹמִין, שֶׁמִּשָּׁם אַתָּה, כְּעָנָף שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט מִן הָאִילָן, כָּךְ הַנְּשָׁמוֹת עָנָף מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא זמנא יתקיים בהו, ׳ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו׳ (בראשית ב, כה). כגון אדם ואשתו דכבר אתעבר ערבוביא בישא, ערב רב, קושיא בישא מעלמא, דאינון עריין דקודשא בריך הוא ושכינתיה, עריין דישראל. כל שכן עריין דילך רעיא מהימנא. ומהלכה דילך. דבגינייהו צריך לכסאה רזין דאורייתא, כמה דאוקמוה ׳כבוד אלהים הסתר דבר, עד דמתעברין מעלמא׳ (משלי כה, ב). ולית מלכים אלא ישראל, כמה דאוקמוה, כל ישראל בני מלכים הם, בההוא זמנא, ׳וכבוד מלכים חקור דבר׳. אמר רעיא מהימנא, בריך אנת לעתיק יומין, דמתמן אנת, כענפא דאתפשט מאילנא, הכי נשמתין ענפא מניה.

התרגום: באותו זמן יתקים בהם, ׳ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׳ (בראשית ב, כה) - כמו אדם ואשתו שכבר העבר הערבוב הרע של ערב רב, קשיה רעה מן העולם, שהם העריות של הקב"ה ושכינתו, העריות של ישראל. כל שכן העריות שלך, רועה הנאמן. ומההלכה שלך, שבשבילם צריך לכסות את סודות התורה, כמו שבארוה ׳כבד אלהים הסתר דבר, עד שעוברים מן העולם׳ (משלי כה, ב) - ואין מלכים אלא ישראל, כמו שבארוה, כל ישראל בני מלכים הם. באותו זמן, ׳וכבד מלכים חקר דבר׳ - אמר הרועה הנאמן, ברוך אתה לעתיק יומין, שמשם אתה, כענף שמתפשט מן האילן, כך הנשמות ענף ממנו.

מן המפרשים

הסולם: בההוא זמנא יתקיים וכו׳: בזמן ההוא יתקיים בהם, בז״א שנקרא משה, ובמלכות, ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו, כמו אדם ואשתו קודם החטא, כי כבר נעבר העירוב הרע שהם הערב רב, שהם קושיא רעה, כלומר דינים רעים, מן העולם. שהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: