ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 3: עד היכן עולה קשר הרצון - סוד אין סוף וריח ניחוח › פיסקה 7 (כז ע"א)

צו זו עבודה זרה לאמר זו האשה - הכהן מתקן אדם ובהמה

צו · עד היכן עולה קשר הרצון - סוד אין סוף וריח ניחוח · מאמר 3 · פיסקה 7 · דף כז ע"א

לשון הזוהר

וְהַאי קְרָא מוֹכָחָא עָלַיְיהוּ, דִּכְתִּיב ׳צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר׳. צַו: דָּא עֲבוֹדָה זָרָה, רוּחַ מִסְאֲבָא. (בראשית ל"ח, נ"ח, ס') לֵאמֹר: דָּא אִתְּתָא, דְּאִקְרֵי יִרְאַת יהו"ה. כְּתִיב הָכָא לֵאמֹר, וּכְתִיב הָתָם ׳לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ׳ (ירמיהו ג, א). וְהָא אוֹקְמוּהָ. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא אִתְּמַר, וְכַהֲנָא קַיְּימָא לְאִתְתַּקְנָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאָדָם וּבְהֵמָה.

תרגום

וְהַכָּתוּב הַזֶּה מוֹכִיחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב ׳צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר׳ (ויקרא ו, ב) - צַו - זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, רוּחַ הַטֻּמְאָה. לֵאמֹר - זוֹ הָאִשָּׁה, שֶׁנִּקְרֵאת יִרְאַת ה'. כָּתוּב כָּאן לֵאמֹר, וְכָתוּב שָׁם ׳לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ׳ (ירמיה ג, א) - וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. מִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל נֶאֱמַר, וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל בְּסוֹד שֶׁל אָדָם וּבְהֵמָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והאי קרא מוכחא עלייהו, דכתיב ׳צו את אהרן ואת בניו לאמר׳. צו: דא עבודה זרה, רוח מסאבא. (בראשית ל"ח, נ"ח, ס') לאמר: דא אתתא, דאקרי יראת יהו"ה. כתיב הכא לאמר, וכתיב התם ׳לאמר הן ישלח איש את אשתו׳ (ירמיהו ג, א). והא אוקמוה. בגין כך כלא אתמר, וכהנא קיימא לאתתקנא כלא ברזא דאדם ובהמה.

התרגום: והכתוב הזה מוכיח עליהם, שכתוב ׳צו את אהרן ואת בניו לאמר׳ (ויקרא ו, ב) - צו - זו עבודה זרה, רוח הטמאה. לאמר - זו האשה, שנקראת יראת ה'. כתוב כאן לאמר, וכתוב שם ׳לאמר הן ישלח איש את אשתו׳ (ירמיה ג, א) - והרי פרשוה. משום כך הכל נאמר, והכהן עומד לתקן את הכל בסוד של אדם ובהמה.

מן המפרשים

הסולם: והאי קרא מוכחא וכו׳: ומקרא הזה מוכיח עליהם שכתוב, צו את אהרן ואת בניו לאמר. צו זהו עבודה זרה, רוח הטומאה. לאמר, זו אשה הנקראת יראת ה׳, דהיינו המלכות. כי כתוב כאן לאמר, וכתוב שם, לאמר הן ישלח איש את אשתו, מה שם, לאמר, סובב על…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: