ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 27: ואשים דברי בפיך - העוסק בתורה מכסה הקבה עליו ופורשת שכינה כנפיה › פיסקה 2 (לה ע"א)

צור תעודה חתום תורה בלמודי - מקום כנוס שמן משחה בין שני עמודים

צו · ואשים דברי בפיך - העוסק בתורה מכסה הקבה עליו ופורשת שכינה כנפיה · מאמר 27 · פיסקה 2 · דף לה ע"א

לשון הזוהר

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ׳צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי׳ (ישעיהו ח, טז). ׳צוֹר תְּעוּדָה׳. דָּא סַהֲדוּתָא דְּדָוִד, דִּכְתִּיב, ׳וְעֵדוֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם׳ (תהילים קלב, יב). צוֹר: הִיא קִשּׁוּרָא, כְּמַאן דְּקָטַר קְטוּרָא בַּאֲתַר חַד. ׳חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָי׳. ׳חֲתוֹם תּוֹרָה׳: חַתִימָה דְּאוֹרַיְיתָא, וְכָל נְגִידוּ וּרְבוּ דְּנָגִיד מִלְּעֵילָּא, בְּאָן (נ"א בין) חֲתִימָה דִּילֵיהּ. בְּלִמּוּדָי. בְּגִין דְּתַמָּן אִתְכְּנַשׁ רְבוּ וּמִשְׁחָא, בֵּין תְּרֵין קַיָימִין, דְּתַמָּן שַׁרְיָין, אֲתַר כְּנִישׁוּ דְּכָל רְבוּת וּמְשַׁח דְּנָגִיד מִלְּעֵילָּא, לְאַשְׁדָּאָה לֵיהּ בְּפוּמָא דְּאַמָּה, וּלְאַרְקָא לֵיהּ בְּהַאי תְּעוּדָה. וּכְדֵין אִתְקְשַׁר כֹּלָּא קִשְׁרָא חַד מְהֵימָנָא.

תרגום

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, ׳צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי׳ (שם ח, טז) - ׳צוֹר תְּעוּדָה׳ - זוֹ עֵדוּת שֶׁל דָּוִד, שֶׁכָּתוּב ׳וְעֵדוֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם׳ (תהלים קלב, יב) - צוֹר - הִיא קִשּׁוּר, כְּמוֹ שֶׁקּוֹשֵׁר קֶשֶׁר בְּמָקוֹם אֶחָד. ׳חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי׳ (ישעיה ח, טז). ׳חֲתוֹם תוֹרָה׳ - חֲתִימָה שֶׁל הַתּוֹרָה, וְכָל שֶׁפַע וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שֶׁשּׁוֹפְעִים מִלְמַעְלָה, בְּאֵיזוֹ (בֵּין) חֲתִימָה שֶׁלּוֹ? בְּלִמֻּדָי. מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם מִתְכַּנֵּס שֶׁמֶן מִשְׁחָה בֵּין שְׁנֵי עַמּוּדִים שֶׁשָּׁם שׁוֹרִים, מְקוֹם הַכִּנּוּס שֶׁל כָּל שֶׁמֶן מִשְׁחָה שֶׁשּׁוֹפֵעַ מִמַּעַל, לִשְׁפֹּךְ אוֹתוֹ לְפִי הָאַמָּה וּלְהָרִיק אוֹתוֹ בַּתְּעוּדָה הַזֹּאת, וְאָז נִקְשָׁר הַכֹּל קֶשֶׁר אֶחָד נֶאֱמָן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו פתח ואמר, ׳צור תעודה חתום תורה בלמודי׳ (ישעיהו ח, טז). ׳צור תעודה׳. דא סהדותא דדוד, דכתיב, ׳ועדותי זו אלמדם׳ (תהילים קלב, יב). צור: היא קשורא, כמאן דקטר קטורא באתר חד. ׳חתום תורה בלמודי׳. ׳חתום תורה׳: חתימה דאורייתא, וכל נגידו ורבו דנגיד מלעילא, באן (נ"א בין) חתימה דיליה. בלמודי. בגין דתמן אתכנש רבו ומשחא, בין תרין קיימין, דתמן שריין, אתר כנישו דכל רבות ומשח דנגיד מלעילא, לאשדאה ליה בפומא דאמה, ולארקא ליה בהאי תעודה. וכדין אתקשר כלא קשרא חד מהימנא.

התרגום: עוד פתח ואמר, ׳צור תעודה חתום תורה בלמדי׳ (שם ח, טז) - ׳צור תעודה׳ - זו עדות של דוד, שכתוב ׳ועדותי זו אלמדם׳ (תהלים קלב, יב) - צור - היא קשור, כמו שקושר קשר במקום אחד. ׳חתום תורה בלמדי׳ (ישעיה ח, טז). ׳חתום תורה׳ - חתימה של התורה, וכל שפע ומשחת שמן ששופעים מלמעלה, באיזו (בין) חתימה שלו? בלמדי. משום ששם מתכנס שמן משחה בין שני עמודים ששם שורים, מקום הכנוס של כל שמן משחה ששופע ממעל, לשפך אותו לפי האמה ולהריק אותו בתעודה הזאת, ואז נקשר הכל קשר אחד נאמן.

מן המפרשים

מקדש מלך: צור היא קישורא פי' שהמ' תמיד נקשרת עם זעיר כדמפרש. ושיעור הכתוב צור תעודה ר"ל תעודה שהיא מלכות קשורה עם זעיר. וע"י מי ואמר חתום תורה בלימודי דהיינו הטיפה יורדת מהמוח דזעיר לנ"ה שלו שהם למודי. ומשם ליסוד דזעיר ומשם למלכות: רבו…

הסולם: תו פתח ואמר וכו׳: עוד פתח ואמר. צור תעודה חתום תורה בלמודי. צור תעודה, זו היא עדותו של דוד. דהיינו מלכות. שכתוב, ועדותי זו אלמדם. צור פירושו קשר, כמי שקושר קשר במקום אחד וצור תעודה, פירושו, המלכות קשורה. חתום תורה בלמודי. חתום…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: צור תעודה וכו' מז"לן שכוונת כל פסוק זה הוא על תיקון רישא דנוקבא דהיינו כח"בד דידה שאחוזים ונחבאים בתנ"הי דידיה. והתחיל בצור תעודה שהוא יסוד זעיר הבונה דעת רחל ועליו אמר דא סהדותא דדוד וכמ"ש בזוהר דעת אסהיד באנפוי דמלכא כי דעת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: