ולקחתם אגדת אזוב - כשמתברכים כאחד שולטים ומאירים למעלה ולמטה
צו · ואגדתו על ארץ יסדה - זווג המלך עם המטרוניתא בקטרת ועבודת אהרן · מאמר 26 · פיסקה 2 · דף לה ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק אָמַר, וַאֲגֻדָּתוֹ: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב׳ (שמות יב, כב). מַאי קָא מַיְירֵי. דְּכַד מִתְחַבְּרָאן כַּחֲדָא, וְאִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ, כְּדֵין שַׁלְטָא עַל כֹּלָּא, וְנַהֲרָא לְעֵילָּא וְתַתָּא. וְכֹלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּכַהֲנָא פָּלַח פּוּלְחָנָא, וְאַקְרִיב קָרְבְּנָא, וְאַקְטַר קְטֹרֶת, וּמְכַוִּון מִלִּין לְקָרְבָא כֹּלָּא כַּחֲדָא. כְּדֵין כְּתִיב, ׳וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ׳.
תרגום
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, וַאֲגֻדָּתוֹ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב׳ (שמות יב, כב) - מַה זֶּה אוֹמֵר? שֶׁכְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד וּמִתְבָּרֶכֶת מֵהֶם, אֲזַי שׁוֹלֶטֶת עַל הַכֹּל וּמְאִירָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְהַכֹּל בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֵן עוֹבֵד אֶת הָעֲבוֹדָה וּמַקְרִיב קָרְבָּן וּמַקְטִיר קְטֹרֶת וּמְכַוֵּן דְּבָרִים לְקָרֵב הַכֹּל כְּאֶחָד. אֲזַי כָּתוּב, ׳וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ׳ (עמוס ט, ו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יצחק אמר, ואגדתו: כמה דאת אמר, ׳ולקחתם אגדת אזוב׳ (שמות יב, כב). מאי קא מיירי. דכד מתחבראן כחדא, ואתברכא מנייהו, כדין שלטא על כלא, ונהרא לעילא ותתא. וכלא בשעתא דכהנא פלח פולחנא, ואקריב קרבנא, ואקטר קטרת, ומכוון מלין לקרבא כלא כחדא. כדין כתיב, ׳ואגדתו על ארץ יסדה׳.
התרגום: רבי יצחק אמר, ואגדתו - כמו שנאמר ׳ולקחתם אגדת אזוב׳ (שמות יב, כב) - מה זה אומר? שכשמתחברים כאחד ומתברכת מהם, אזי שולטת על הכל ומאירה למעלה ולמטה, והכל בשעה שהכהן עובד את העבודה ומקריב קרבן ומקטיר קטרת ומכון דברים לקרב הכל כאחד. אזי כתוב, ׳ואגדתו על ארץ יסדה׳ (עמוס ט, ו).
מן המפרשים
הסולם: ר׳ יצחק אמר וכו׳: רי״א, ואגדתו, הוא כמו שאתה אומר, ולקחתם לכם אגדת אזוב. שואל מה זאת אומרת. ומשיב, כי כשמתחברים ז״א ומלכות יחד, והמלכות מתברכת מן ג׳ קוין של ז״א, אז היא שולטת על כולם, כלומר, שג׳ קוין דז״א מתלבשים בה, ושולטת…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: