גדודי צבאות אומרים שירה ביום ומפסיקים בלילה וגדודי אש שורפים וחוזרים למקומם
צו · המקרה במים עליותיו - סוד חצי המים למעלה ולמטה ואש הסטרא אחרא בתהום · מאמר 18 · פיסקה 3 · דף לב ע"ב
לשון הזוהר
וּבְאִלֵּין אַתְקִין וְסִדֵּר מְזַמְּרֵי תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ בְּיוֹמָא, וְאִתְעָרְבוּ בְּשַׁלְהוֹבֵי אֶשָּׁא. וְאִינּוּן גְדוּדֵי חַיָּילִין, אַמְרִין שִׁירָתָא בְּיוֹמָא, תּוּשְׁבְּחָן בְּצַפְרָא, וּזְמִירָן בְּרַמְשָׁא. כַּד מָטֵי לֵילְיָא, כֻּלְּהוּ פַּסְקֵי שִׁירָתָא. לְעֵילָּא מִנַּיְיהוּ, גְּדוּדִין דְּאֶשָּׁא, בְּשַׁלְהוֹבָא תַּקִּיף, קַיְימִין וּמְרִיחִין אֶשָּׁא דְּאָכְלָא, וְאָהַדְרֵי לְאַתְרַיְיהוּ.
תרגום
וּבְאֵלּוּ תִּקֵּן וְסִדֵּר הַמְזַמְּרִים אֶת תִּשְׁבַּחְתּוֹ בַּיּוֹם, וְהִתְעָרְבוּ בְשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ. וְאוֹתָם גְּדוּדֵי הַצְּבָאוֹת אוֹמְרִים שִׁירָה בַּיּוֹם, תִּשְׁבָּחוֹת בַּבֹּקֶר וּזְמִירוֹת בָּעֶרֶב. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, כֻּלָּם מַפְסִיקִים אֶת הַשִּׁירָה. מֵעֲלֵיהֶם גְּדוּדֵי אֵשׁ בְּשַׁלְהֶבֶת חֲזָקָה עוֹמְדִים וּמְרִיחִים אֵשׁ אוֹכֶלֶת, וְחוֹזְרִים לִמְקוֹמָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובאלין אתקין וסדר מזמרי תושבחתיה ביומא, ואתערבו בשלהובי אשא. ואינון גדודי חיילין, אמרין שירתא ביומא, תושבחן בצפרא, וזמירן ברמשא. כד מטי ליליא, כלהו פסקי שירתא. לעילא מנייהו, גדודין דאשא, בשלהובא תקיף, קיימין ומריחין אשא דאכלא, ואהדרי לאתרייהו.
התרגום: ובאלו תקן וסדר המזמרים את תשבחתו ביום, והתערבו בשלהבות אש. ואותם גדודי הצבאות אומרים שירה ביום, תשבחות בבקר וזמירות בערב. כשמגיע הלילה, כלם מפסיקים את השירה. מעליהם גדודי אש בשלהבת חזקה עומדים ומריחים אש אוכלת, וחוזרים למקומם.
מן המפרשים
אור החמה: לעילא מנייהו גדודין דאשא היינו שרפים מכח האש השורף בתוקפו והוא הגובר למעלה מכל היסודות מפני שהעולם נברא בגבורה והיא הגוברת והפועלת לכך למטה מהכל טיפין ואח"כ ברוח דאתגזר ואח"כ ואתערבו בשלהובי. וז"ש גדודין דאשא בשלהוב' תקיף לא…
הסולם: ובאלין אתקין וסדר וכו׳: ובאלו המלאכים תיקן וסידר מזמרי שבחיו ביום. והם מתערבים בלהבות אש. ואלו גדודי צבאות, אומרים שירה ביום, תשבחות בבקר, וזמירות בערב. כשמגיע הלילה כולם פוסקים מלומר שירה. אלא מלאכים אחרים אומרים שירה בלילה,…