ממלכת הזוהר › זוהר › צו › מאמר 17: הכהנים לא אמרו איה ה - שלש דרגות כהן לוי וישראל בקרבן › פיסקה 1 (לב ע"א)

הכהנים תופשי התורה והרעים - כהנים מיחדים לוים תופשי כנורות ורעים גדולי העמים

צו · הכהנים לא אמרו איה ה - שלש דרגות כהן לוי וישראל בקרבן · מאמר 17 · פיסקה 1 · דף לב ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵה יהו"ה וְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרוֹעִים פָּשְׁעוּ בִי׳ (ירמיהו ב, ח). הַכֹּהֲנִים, אִלֵּין כֹּהֲנִים דִּמְשַׁמְּשִׁין בִּכְהוּנָה גְּדוֹלָה, וּמְקָרְבִין מִלִּין קַדִּישִׁין לְאַתְרַיְיהוּ, וּמְיַיחֲדִין יִחוּדָא כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי. וְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה מַאן אִינּוּן תּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה, וְכִי כַּהֲנֵי לָאו תּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה נִינְהוּ. אֶלָּא, אִלֵּין אִינּוּן לֵיוָאֵי, דְּתַפְשֵׂי בְּכִנּוֹרוֹת, דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דְּאוֹרַיְיתָא. וְאִתְיְיהִיבַת מִסִּטְרָא דִּלְהוֹן אוֹרַיְיתָא. וְאִינּוּן מְמָנָן עַל שְׁבָחָא דְּתוּשְׁבַּחְתָּא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, לְיַחֲדָא לֵיהּ יִחוּדָא שְׁלִים כְּדְקָא יֵאוֹת. ׳וְהָרוֹעִים פָּשְׁעוּ בִי׳. אִלֵּין אִינּוּן רַבְרְבֵי עַמָּא, דְּאִינּוּן רַעְיָין לְעַמָּא, כְּרַעְיָא דְּמַדְבַּר עָאנֵיהּ.

תרגום

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, ׳הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי׳ (ירמיה ב, ח) - הַכֹּהֲנִים - אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה, וּמַקְרִיבִים דְּבָרִים קְדוֹשִׁים לִמְקוֹמָם, וּמְיַחֲדִים הַיִּחוּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי. וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה, מִי הֵם תֹּפְשֵׂי הַתּוֹרָה? וְכִי כֹהֲנִים אֵינָם תּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה? אֶלָּא אֵלּוּ הֵם הַלְוִיִּם שֶׁתּוֹפְשִׂים אֶת הַכִּנּוֹרוֹת, שֶׁבָּאִים מִצַּד שֶׁל הַתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה נִתְּנָה מֵהַצַּד שֶׁלָּהֶם, וְהֵם מְמֻנִּים עַל הַשֶּׁבַח שֶׁל תִּשְׁבַּחְתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ לְיַחֵד אוֹתוֹ יִחוּד שָׁלֵם כָּרָאוּי. ׳וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי׳ - אֵלֶּה הֵם גְּדוֹלֵי הָעַמִּים, שֶׁהֲרֵי רוֹעִים אֶת הָעָם כְּמוֹ רוֹעֶה שֶׁמַּנְהִיג אֶת צֹאנוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יצחק פתח, ׳הכהנים לא אמרו איה יהו"ה ותופשי התורה לא ידעוני והרועים פשעו בי׳ (ירמיהו ב, ח). הכהנים, אלין כהנים דמשמשין בכהונה גדולה, ומקרבין מלין קדישין לאתרייהו, ומייחדין יחודא כל חד וחד כדקא חזי. ותופשי התורה מאן אינון תופשי התורה, וכי כהני לאו תופשי התורה נינהו. אלא, אלין אינון ליואי, דתפשי בכנורות, דאתיין מסטרא דאורייתא. ואתייהיבת מסטרא דלהון אורייתא. ואינון ממנן על שבחא דתושבחתא דמלכא קדישא, ליחדא ליה יחודא שלים כדקא יאות. ׳והרועים פשעו בי׳. אלין אינון רברבי עמא, דאינון רעיין לעמא, כרעיא דמדבר עאניה.

התרגום: רבי יצחק פתח, ׳הכהנים לא אמרו איה ה' ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי׳ (ירמיה ב, ח) - הכהנים - אלו הכהנים שמשמשים בכהנה גדולה, ומקריבים דברים קדושים למקומם, ומיחדים היחוד כל אחד ואחד כראוי. ותפשי התורה, מי הם תפשי התורה? וכי כהנים אינם תופשי התורה? אלא אלו הם הלוים שתופשים את הכנורות, שבאים מצד של התורה, והתורה נתנה מהצד שלהם, והם ממנים על השבח של תשבחתו של המלך הקדוש ליחד אותו יחוד שלם כראוי. ׳והרעים פשעו בי׳ - אלה הם גדולי העמים, שהרי רועים את העם כמו רועה שמנהיג את צאנו.

מן המפרשים

מקדש מלך: בכנורות דאתיין מסטרא דאורייתא פי' כנור היא מ' ומ' שהיא כנור בניינה מזעיר שהוא תורה שבכתב. ומ"ש ואתייהיבת מסטרא דילהון אורייתא היינו שהתורה היא מהגבורות כמ"ש מימינו אש דת למו וכמו שכתוב בפרשת יתרו:

הסולם: ר׳ יצחק פתח וכו׳: רי״פ, הכהנים לא אמרו איה ה׳ ותופשי התורה לא ידעוני והרועים פשעו בי. הכהנים, אלו הכהנים המשמשים בכהונה גדולה, ומקרבים דברים קדושים למקומם, ומיחדים יחוד כל דבר ודבר כראוי. ותופשי התורה, מי הם תופשי התורה, וכי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: