ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 58: ההיכל החמישי שאול - סוד רוח איבה השודדת ועפר שרפת החטאת במי המרים › פיסקה 10 (רסו ע"ב)

רוח אפרירא עפר של אפר שלא עושה פרות כעפר שרפת החטאת כלול בנחש הקשה

פקודי · ההיכל החמישי שאול - סוד רוח איבה השודדת ועפר שרפת החטאת במי המרים · מאמר 58 · פיסקה 10 · דף רסו ע"ב

לשון הזוהר

הַאי רוּחָא, אִיהוּ אִקְרֵי אַפְרִירָ"א. עַפְרָא דְּקִיטְמָא. דְּלָא עָבִיד תּוֹלָדִין וְאֵיבִין לְעָלְמִין, בְּגִין דְּהַאי אִיהוּ עַפְרָא דְּקִיטְמָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִקְרֵי עָפָר, לָאו אִיהוּ עַפְרָא קַדִישָׁא, דְּעָבִיד אֵיבִין, וְאִקְרֵי ׳עַפְרוֹת זָהָב׳ (איוב כח). אֶלָּא כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת׳ (במדבר יט, יז). וְדָא הוּא עֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת, וְסִימָנָא דָּא אַתְיָא בִּתְרֵין סִטְרִין. חַד, בְּגִין דְּאִיהוּ כָּלִיל בְּהַאי חַטָּאת, רָזָא דְּהַהוּא חִוְיָא תַּקִּיפָא. וְחַד, דְּכַד בַּר נָשׁ עָבִיד חַטָּאת, אִיהוּ אַתְקִיף לְהַאי עָפָר, וְשַׁלְטָא בְּעָלְמָא.

תרגום

הָרוּחַ הַזּוֹ נִקְרֵאת אַפְרִירָ"א. עָפָר שֶׁל אֵפֶר. שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה תוֹלָדוֹת וּפֵרוֹת לְעוֹלָמִים, מִשּׁוּם שֶׁזֶּהוּ עָפָר שֶׁל אֵפֶר. וְאַף עַל גַּב שֶׁנִּקְרָא עָפָר, אֵינוֹ עָפָר קָדוֹשׁ שֶׁעוֹשֶׂה פֵרוֹת, וְנִקְרָא ׳עַפְרוֹת זָהָב׳ (איוב כח). אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת׳ (במדבר יט, יז) - וְזֶהוּ עֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת. וְסִימָן זֶה בָּא בִּשְׁנֵי צְדָדִים. אֶחָד, מִשּׁוּם שֶׁהוּא כָּלוּל בַּחַטָּאת הַזּוֹ, הַסּוֹד שֶׁל אוֹתוֹ נָחָשׁ הַקָּשֶׁה. וְאֶחָד, שֶׁכְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה חַטָּאת, הוּא מְחַזֵּק אֶת הֶעָפָר הַזֶּה וְשׁוֹלֵט בָּעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי רוחא, איהו אקרי אפריר"א. עפרא דקיטמא. דלא עביד תולדין ואיבין לעלמין, בגין דהאי איהו עפרא דקיטמא. ואף על גב דאקרי עפר, לאו איהו עפרא קדישא, דעביד איבין, ואקרי ׳עפרות זהב׳ (איוב כח). אלא כמה דאת אמר, ׳מעפר שרפת החטאת׳ (במדבר יט, יז). ודא הוא עפר שרפת החטאת, וסימנא דא אתיא בתרין סטרין. חד, בגין דאיהו כליל בהאי חטאת, רזא דההוא חויא תקיפא. וחד, דכד בר נש עביד חטאת, איהו אתקיף להאי עפר, ושלטא בעלמא.

התרגום: הרוח הזו נקראת אפריר"א. עפר של אפר. שלא עושה תולדות ופרות לעולמים, משום שזהו עפר של אפר. ואף על גב שנקרא עפר, אינו עפר קדוש שעושה פרות, ונקרא ׳עפרות זהב׳ (איוב כח). אלא כמו שנאמר, ׳מעפר שרפת החטאת׳ (במדבר יט, יז) - וזהו עפר שרפת החטאת. וסימן זה בא בשני צדדים. אחד, משום שהוא כלול בחטאת הזו, הסוד של אותו נחש הקשה. ואחד, שכשאדם עושה חטאת, הוא מחזק את העפר הזה ושולט בעולם.

מן המפרשים

הסולם: האי רוחא איהו וכו': רוח הזה נקרא אפריר"א, שהוא עפר מאפר, שאינו עושה תולדות ואיבים לעולם משום שהוא עפר מאפר. ואע"פ שנקרא עפר, אינו עפר הקדוש העושה פירות, שנקרא עפרות זהב, אלא כש"א, מעפר שריפת החטאת, הרי שאפר נקרא עפר, וזה, הוא…

אור יקר: בגין דאיהו כליל בהאי חטאת רזא דההוא חויא תקיפא דכד בר נש עביד חטאת איהו אתקיף להאי עפר ושלטא בעלמא,

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר