ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 56: ההיכל השלישי דומה - סוד המלשין נחש עקלתון ורוח לשון הרע המעוררת מות בעולם › פיסקה 10 (רסה ע"א)

רוח סכסיכא שורה על מתעוררי לשון הרע וגורמת מות וחרב והרג בעולם

פקודי · ההיכל השלישי דומה - סוד המלשין נחש עקלתון ורוח לשון הרע המעוררת מות בעולם · מאמר 56 · פיסקה 10 · דף רסה ע"א

לשון הזוהר

תְּחוֹת אִלֵּין, אִית רוּחָא חֲדָא, דְּקַיְּימָא עַל כָּל אִינּוּן מָארֵי דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּכַד מִתְעָרֵי בְּנֵי נָשָׁא בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, אוֹ הַהוּא בַּר נָשׁ דְּאִתְעֲרִי בְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, כְּדֵין אִתְעַר הַאי רוּחָא בִּישָׁא מִסְאֲבָא דִּלְעֵילָּא, דְּאִקְרֵי סַכְסִיכָ"א. וְאִיהוּ שָׁאֲרִי עַל הַהוּא אִתְעֲרוּתָא דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, דְּשָׁאֲרִי בֵּיהּ בְּנֵי נָשָׁא, וְאִיהוּ עָאל לְעֵילָּא, וְגָרִים בְּהַהוּא אִתְעֲרוּ דְּלִישָׁנָא בִּישָׁא, מוֹתָא וְחַרְבָּא וְקָטוֹלָא בְּעָלְמָא. וַוי לְאִינּוּן דְּמִתְעָרֵי לְהַאי סִטְרָא בִּישָׁא, וְלָא נַטְרֵי פּוּמַיְיהוּ וְלִישָׁנֵהוֹן, וְלָא חַשְׁשֵׁי עַל דָּא, וְלָא יַדְעֵי דְּהָא בְּאִתְעֲרוּ דִּלְתַתָּא, תַּלְיָא אִתְעֲרוּ דִּלְעֵילָּא, בֵּין לְטָב בֵּין לְבִישׁ.

תרגום

תַּחַת אֵלּוּ יֵשׁ רוּחַ אַחַת שֶׁעוֹמֶדֶת עַל כָּל אוֹתָם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁכְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים אֲנָשִׁים בְּלָשׁוֹן הָרָע, אוֹ שֶׁאוֹתוֹ אָדָם שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּלָשׁוֹן הָרָע, אָז מִתְעוֹרֶרֶת הָרוּחַ הָרָעָה הַזּוֹ הַטְּמֵאָה שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁנִּקְרֵאת סַכְסִיכָ"א. וְהִיא שׁוֹרָה עַל אוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע שֶׁהִתְחִילוּ בָהּ בְּנֵי אָדָם, וְהוּא נִכְנָס לְמַעְלָה, וְגוֹרֵם בְּאוֹתָהּ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע מָוֶת וְחֶרֶב וְהֶרֶג בָּעוֹלָם. אוֹי לְאוֹתָם שֶׁמְּעוֹרְרִים אֶת הַצַּד הָרָע הַזֶּה וְאֵין שׁוֹמְרִים פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם, וְלֹא חוֹשְׁשִׁים עַל כָּךְ, וְלֹא יוֹדְעִים שֶׁהֲרֵי בַּהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַטָּה תְּלוּיָה הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלְּמַעְלָה, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְרַע.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תחות אלין, אית רוחא חדא, דקיימא על כל אינון מארי דלישנא בישא, דכד מתערי בני נשא בלישנא בישא, או ההוא בר נש דאתערי בלישנא בישא, כדין אתער האי רוחא בישא מסאבא דלעילא, דאקרי סכסיכ"א. ואיהו שארי על ההוא אתערותא דלישנא בישא, דשארי ביה בני נשא, ואיהו עאל לעילא, וגרים בההוא אתערו דלישנא בישא, מותא וחרבא וקטולא בעלמא. ווי לאינון דמתערי להאי סטרא בישא, ולא נטרי פומייהו ולישנהון, ולא חששי על דא, ולא ידעי דהא באתערו דלתתא, תליא אתערו דלעילא, בין לטב בין לביש.

התרגום: תחת אלו יש רוח אחת שעומדת על כל אותם בעלי לשון הרע, שכשמתעוררים אנשים בלשון הרע, או שאותו אדם שמתעורר בלשון הרע, אז מתעוררת הרוח הרעה הזו הטמאה שלמעלה שנקראת סכסיכ"א. והיא שורה על אותה התעוררות של לשון הרע שהתחילו בה בני אדם, והוא נכנס למעלה, וגורם באותה התעוררות של לשון הרע מות וחרב והרג בעולם. אוי לאותם שמעוררים את הצד הרע הזה ואין שומרים פיהם ולשונם, ולא חוששים על כך, ולא יודעים שהרי בהתעוררות שלמטה תלויה ההתעוררות שלמעלה, בין לטוב בין לרע.

מן המפרשים

הסולם: תחות אלין אית וכו': תחת אלו אף וחמה, יש רוח אחד שעומד על כל אלו בעלי לשון הרע. כי כשבני אדם מתעוררים בלשון הרע, או אדם אחד שנתעורר בלשון הרע, אז נתעורר רוח הרע הטמא ההוא שלמעלה בכאן, הנקרא סכסיכ"א, והוא שורה על התעוררות ההיא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר