ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 54: ההיכל הראשון בור - סוד ממנה דומה ופתות המסיתים בני אדם והרוח גמגימא המשטינה › פיסקה 5 (רסג ע"ב)

גמגימא רוח עליונה על הכל כשנדחית תפלת אדם משטינה ומזכירה חטאיו ויבא גם השטן

פקודי · ההיכל הראשון בור - סוד ממנה דומה ופתות המסיתים בני אדם והרוח גמגימא המשטינה · מאמר 54 · פיסקה 5 · דף רסג ע"ב

לשון הזוהר

לְגוֹ מִן דָּא, אִית חַד רוּחָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא, דְּאִיהוּ עִלָּאָה עַל כֹּלָּא. וְדָא קַיְּימָא עַל כָּל הֵיכָלָא דָּא, וְכֻלְּהוּ נַטְלֵי בְּגִינֵיהּ, וְהַאי אִקְרֵי גַּמְגִימָ"א. הַאי הוּא (רמ"ו.) סוּמָקָא כְּוַורְדָּא, אִיהוּ קָאִים לְאַבְאָשָׁא תָּדִיר, דְּהָא כַּד צְלוֹתָא דְּבַּר נָשׁ אִתְדַּחְיָא, וְלָא זָכֵי בָּהּ הַהוּא בַּר נָשׁ, הַאי רוּחָא קַיְּימָא, וְסַלְּקָא וְאִשְׁתָּתַּף בְּרוּחָא מִסְאֲבָא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, וְאַסְטֵי לְעֵילָּא, וְאַדְכִּיר חוֹבוֹי דְּבַר נָשׁ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְסִימָנִיךְ ׳וַיָּבֹא גַּ"ם הַשָּׂטָ"ן בְּתוֹכָם׳ (איוב א, ו), וְלָא כְּתִיב וַיָּבֹא הַשָּׂטָן אֶלָּא גַּם.

תרגום

לִפְנִים מִזֶּה יֵשׁ רוּחַ אַחַת אַחֶרֶת טְמֵאָה, שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל. וְזוֹ עוֹמֶדֶת עַל כָּל הַהֵיכָל הַזֶּה, וְכֻלָּם נוֹסְעִים בִּשְׁבִילוֹ, וְזֶה נִקְרָא גַּמְגִימָ"א. זֶהוּ אָדם כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה, וְהוּא עוֹמֵד לְהָרַע תָּמִיד, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנִּדְחֵית תְּפִלַּת הָאָדָם וְלֹא זוֹכֶה בָּהּ אוֹתוֹ אָדָם, הָרוּחַ הַזּוֹ עוֹמֶדֶת וְעוֹלָה וּמִשְׁתַּתֶּפֶת עִם רוּחַ טְמֵאָה עֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, וּמַשְׂטִינָה לְמַעְלָה, וּמַזְכִּירָה חֲטָאֵי הָאָדָם לִפְנֵי הקב"ה, וְסִימָנְךְ - ׳וַיָּבוֹא גַ"ם הַשָּׂטָ"ן בְּתוֹכָם׳ (איוב א, ו), וְלֹא כָתוּב וַיָּבֹא הַשָּׂטָן, אֶלָּא גַּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: לגו מן דא, אית חד רוחא אחרא מסאבא, דאיהו עלאה על כלא. ודא קיימא על כל היכלא דא, וכלהו נטלי בגיניה, והאי אקרי גמגימ"א. האי הוא (רמ"ו.) סומקא כוורדא, איהו קאים לאבאשא תדיר, דהא כד צלותא דבר נש אתדחיא, ולא זכי בה ההוא בר נש, האי רוחא קיימא, וסלקא ואשתתף ברוחא מסאבא עלאה על כלא, ואסטי לעילא, ואדכיר חובוי דבר נש קמי קודשא בריך הוא, וסימניך ׳ויבא ג"ם השט"ן בתוכם׳ (איוב א, ו), ולא כתיב ויבא השטן אלא גם.

התרגום: לפנים מזה יש רוח אחת אחרת טמאה, שהיא עליונה על הכל. וזו עומדת על כל ההיכל הזה, וכלם נוסעים בשבילו, וזה נקרא גמגימ"א. זהו אדם כמו שושנה, והוא עומד להרע תמיד, שהרי כשנדחית תפלת האדם ולא זוכה בה אותו אדם, הרוח הזו עומדת ועולה ומשתתפת עם רוח טמאה עליונה על הכל, ומשטינה למעלה, ומזכירה חטאי האדם לפני הקב"ה, וסימנך - ׳ויבוא ג"ם השט"ן בתוכם׳ (איוב א, ו), ולא כתוב ויבא השטן, אלא גם.

מן המפרשים

מקדש מלך: ולא כתיב ויבא השטן אלא גם פירוש דאם השטן לבדו שהוא ס"מ הוא מקטרג הו"לל ויבא השטן ומדכתיב גם ר"ל רוח הנק' גם עם השטן. כל אלין מלין דזריק בר נש מידוי אם הוא בכעס. וז"ש בסמוך נקיט האי מלה דזריק וכו'.

הסולם: לגו מן דא וכו': לפנים מן רוח הזה פתות, יש רוח הטומאה אחר, שהוא עליון על כולם. והוא עומד על כל היכל הזה, וכולם נוסעים בכחו, והוא נקרא גמגימ"א. זה הוא אדום כורד, הוא עומד להרע תמיד. וכשתפלתו של אדם נדחה והאדם אינו זוכה בה עומד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר