ההיכל הראשון בור
סוד ממנה דומה ופתות המסיתים בני אדם והרוח גמגימא המשטינה
ההיכל הראשון ריק מהכל - הבא להכנס בו אין אוחז בו כלם דוחים לנפילה
הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן - רֵאשִׁית הַצַּד שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע. הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן הַזֶּה נִקְרָא בּוֹר רֵיק מֵהַכֹּל. מִי שֶׁבָּא לְהִכָּנֵס בּוֹ, אֵין מִי שֶׁאוֹחֵז בּוֹ. כֻּלָּם דּוֹחִים אוֹתוֹ לִפֹּל שֶׁלֹּא יָקוּם. אֵין בּוֹ תְּמִיכָה לְטוֹב.
בלשון הזוהר
הֵיכָלָא קַדְמָאָה. שֵׁירוּתָא דְּסִטְרָא דיֵצֶר הָרָע. הַאי הֵיכָלָא קַדְמָאָה, אִקְרֵי בּוֹר רֵיקָא מִכֹּלָּא. מַאן דְּאָתֵי לְאַעֲלָא בֵּיהּ, לֵית מַאן דְּאָחִיד בֵּיהּ. כֻּלְּהוּ דַּחְיָין לֵיהּ לְמִנְפַּל דְּלָא יֵקוּם, לֵית בֵּיהּ סְמָךְ לְטָב.
ממנה דומה עומד למעלה ולמטה אוחז הנשמה הנדחית מטהריאל ועמו שומרי חקים
בַּהֵיכָל הַזֶּה עוֹמֵד מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ דּוּמָה, וְזֶהוּ שֶׁעוֹמֵד לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. זֶהוּ שֶׁאוֹחֵז בַּנְּשָׁמָה, כְּשֶׁנִּדְחֵית מִן הַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ, עַל יְדֵי אוֹתוֹ מְמֻנֶּה טַהֲרִיאֵ"ל, וְזֶהוּ שֶׁעוֹמֵד עַל אוֹתוֹ הַשַּׁעַר שֶׁל אוֹתוֹ צַד הַקְּדֻשָּׁה, וּמִשּׁוּם כָּךְ עוֹמֵד הַדּוּמָה הַזֶּה לֶאֱחֹז אֶת הַנְּשָׁמָה, וְכַמָּה שׁוֹמְרֵי הַחֻקִּים עִמּוֹ.
בלשון הזוהר
בְּהַאי הֵיכָלָא, קַיְּימָא חַד מְמָנָא, וְדוּמָה שְׁמֵיהּ. וְהַאי אִיהוּ קַיְּימָא לְעֵילָּא וְתַתָּא. דָּא אִיהוּ אָחִיד בְּנִשְׁמְתָא, כַּד אִתְדַּחְיָא מֵהֵיכָלָא קַדִּישָׁא, עַל יְדָא דְּהַהוּא מְמָנָא טָהֲרִיאֵ"ל, וְהַאי אִיהוּ קָאִים לְגַבֵּי הַהוּא תַּרְעָא דְּהַהוּא סִטְרָא קַדִּישָׁא, וּבְגִין כַּךְ קַיְּימָא הַאי דּוּמָה, לְאַחֲדָא לָהּ לְנִשְׁמְתָא, וְכַמָּה גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין בַּהֲדֵיהּ.
תחתיו ממנה פתות המסית אדם להסתכל בזנונים ובנאופים ומכריח עיניו
וְתַחַת הַמְמֻנֶּה הַזֶּה עוֹמֵד מְמֻנֶּה אַחֵר, שֶׁאֶלֶף וּרְבָבוֹת תַּחְתָּיו, וְהַמְמֻנֶּה הַזֶּה נִקְרָא פִּתּוּ"ת. זֶהוּ שֶׁעוֹמֵד לְפַתּוֹת בְּנֵי אָדָם, וְזֶהוּ שֶׁשּׁוֹרֶה עָלָיו וּמֵסִית אוֹתוֹ לְהִסְתַּכֵּל וּלְעַיֵּן בְּמַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ, בְּכַמָּה זְנוּנִים וּבְכַמָּה נִאוּפִים. וְכָל אוֹתָם שֶׁעִמּוֹ, כֻּלָּם עוֹמְדִים אֶצְלוֹ וְהוֹלְכִים לְפָנָיו, וּמַכְרִיחִים אוֹתוֹ לְהָסִית עֵינָיו, לְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ. וְזְהִוּ (סרסרים שֶׁהוּא) סַרְסוּר רַע לְכָל אוֹתָן רָעוֹת, זֶהוּ שֶׁעוֹמֵד עַל הַקֶּבֶר בִּזְמַן שֶׁנִּדּוֹן אוֹתוֹ הַגּוּף וְשׁוֹבֵר לוֹ אֶת עֵינָיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא פָּתַח אוֹתָם כְּשֶׁהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
וּתְחוֹת הַאי מְמָנָא, קַיְּימָא חַד מְמָנָא אַחֲרָא, דִּי אֶלֶף וְרִבְּבָן תְּחוֹתֵיהּ. וְהַאי מְמָנָא אִקְרֵי פִּתּוּ"ת. דָּא הוּא דְּאִיהוּ קַיְּימָא לְפַתָּאָה בְּנֵי נָשָׁא. וְהַאי אִיהוּ דְּשָׁרֵי לְגַבֵּיהּ, וְאַסְטֵי לֵיהּ, לְאִסְתַּכְּלָא וּלְעַיְינָא בְּמָה דְּלָא אִצְטְרִיךְ בְּכַמָּה זְנוּנִין וּבְכַמָּה נִאוּפִין. וְכָל אִינּוּן דְּעִמֵּיהּ, כֻּלְּהוּ קַיְימָן לְגַבֵּיהּ, וְאָזְלִין קַמֵּיהּ, וְאַכְרִיחָן לֵיהּ לְאַסְטָאָה עֵינוֹי, לְאִסְתַּכְּלָא בְּמָה דְּלָא אִצְטְרִיךְ. וְהַאי אִיהוּ סִרְסוּרָא בִּישָׁא, לְכָל אִינּוּן בִּישִׁין, הַאי קָאִים עַל קִבְרָא בְּזִמְנָא דְּאִתְדָּן הַהוּא גּוּפָא, וְתָבַר לֵיהּ עֵינוֹי. בְּגִין דְּאִיהוּ רָוַוח לוֹן, כַּד אִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְדִילֵיהּ אִינּוּן.
הנשמה נדונית עד שנכנסת לבור וכמה נחשים ועקרבים עוקצים ואוחזים בה
וּבַמָּקוֹם הַזֶּה נִדּוֹנֵית הַנְּשָׁמָה, עַד שֶׁנִּכְנֶסֶת לַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא בּוֹר, וְכַמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ שֶׁכֻּלָּם עוֹקְצִים אוֹתָהּ אֶת הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ, וְאוֹחֲזִים בָּהּ וְדָנִים אוֹתָהּ.
בלשון הזוהר
וּבְהַאי אֲתָר אִתְּדָנָת נִשְׁמְתָא, עַד דְּעָאלָת לְהַאי אֲתָר דְּאִקְרֵי בּוֹר, וְכַמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אִית בֵּיהּ, דְּכֻלְּהוּ עַקְצֵי לָהּ לְהַאי נִשְׁמְתָא, וְאַחְדֵּי בָּהּ, וְדַיְינִין לָהּ.
גמגימא רוח עליונה על הכל כשנדחית תפלת אדם משטינה ומזכירה חטאיו ויבא גם השטן
לִפְנִים מִזֶּה יֵשׁ רוּחַ אַחַת אַחֶרֶת טְמֵאָה, שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל. וְזוֹ עוֹמֶדֶת עַל כָּל הַהֵיכָל הַזֶּה, וְכֻלָּם נוֹסְעִים בִּשְׁבִילוֹ, וְזֶה נִקְרָא גַּמְגִימָ"א. זֶהוּ אָדם כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה, וְהוּא עוֹמֵד לְהָרַע תָּמִיד, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנִּדְחֵית תְּפִלַּת הָאָדָם וְלֹא זוֹכֶה בָּהּ אוֹתוֹ אָדָם, הָרוּחַ הַזּוֹ עוֹמֶדֶת וְעוֹלָה וּמִשְׁתַּתֶּפֶת עִם רוּחַ טְמֵאָה עֶלְיוֹנָה עַל הַכֹּל, וּמַשְׂטִינָה לְמַעְלָה, וּמַזְכִּירָה חֲטָאֵי הָאָדָם לִפְנֵי הקב"ה, וְסִימָנְךְ - ׳וַיָּבוֹא גַ"ם הַשָּׂטָ"ן בְּתוֹכָם׳ (איוב א, ו), וְלֹא כָתוּב וַיָּבֹא הַשָּׂטָן, אֶלָּא גַּם.
בלשון הזוהר
לְגוֹ מִן דָּא, אִית חַד רוּחָא אַחֲרָא מִסְאֲבָא, דְּאִיהוּ עִלָּאָה עַל כֹּלָּא. וְדָא קַיְּימָא עַל כָּל הֵיכָלָא דָּא, וְכֻלְּהוּ נַטְלֵי בְּגִינֵיהּ, וְהַאי אִקְרֵי גַּמְגִימָ"א. הַאי הוּא סוּמָקָא כְּוַורְדָּא, אִיהוּ קָאִים לְאַבְאָשָׁא תָּדִיר, דְּהָא כַּד צְלוֹתָא דְּבַּר נָשׁ אִתְדַּחְיָא, וְלָא זָכֵי בָּהּ הַהוּא בַּר נָשׁ, הַאי רוּחָא קַיְּימָא, וְסַלְּקָא וְאִשְׁתָּתַּף בְּרוּחָא מִסְאֲבָא עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, וְאַסְטֵי לְעֵילָּא, וְאַדְכִּיר חוֹבוֹי דְּבַר נָשׁ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְסִימָנִיךְ ׳וַיָּבֹא גַּ"ם הַשָּׂטָ"ן בְּתוֹכָם׳ (איוב א, ו), וְלָא כְּתִיב וַיָּבֹא הַשָּׂטָן אֶלָּא גַּם.
מרוח זו תלויים שומרים האוחזים דבור רע היוצא מפי אדם ומטמאים דבור קדוש אחריו
וּמֵהָרוּחַ הָרָעָה הַזּוֹ תְּלוּיִים כַּמָּה שׁוֹמְרִים אֲחֵרִים שֶׁמְּמֻנִּים לֶאֱחֹז בְּדִבּוּר רַע, אוֹ דִבּוּר מְטֻנָּף שֶׁמּוֹצִיא אָדָם מִפִּיו, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא דִבּוּרִים קְדוֹשִׁים. אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְחַיֵּיהֶם! אֵלּוּ הֵם בְּנֵי אָדָם שֶׁגּוֹרְמִים לַשּׁוֹמְרִים הַלָּלוּ הָאֲחֵרִים לִשְׁלֹט וְלִפְגֹּם אֶת הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ. אוֹי לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאוֹי לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת נוֹטְלוֹת אֶת הַדִּבּוּר הַטָּמֵא, וּכְשֶׁמּוֹצִיא אָדָם אַחַר כָּךְ דִּבּוּר קָדוֹשׁ, אֵלּוּ הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת מַקְדִּימוֹת, וְנוֹטְלוֹת אוֹתוֹ הַדִּבּוּר הַטָּמֵא, וּמְטַמְּאוֹת אֶת אוֹתוֹ הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ, וְהָאָדָם לֹא זוֹכֶה בּוֹ, וְכִבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה.
בלשון הזוהר
וּמֵהַאי רוּחָא בִּישָׁא, תַּלְיָין כַּמָה גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין, דְּאִינּוּן מְמָנָן לְאַחֲדָא מִלָּה בִּישָׁא, אוֹ מִלָּה טִנּוּפָא דְּאַפִּיק בַּר נָשׁ מִפּוּמֵיהּ, וּלְבָתַר אַפִּיק מִלִּין קַדִּישִׁין. וַוי לוֹן, וַוי לְחַיֵּיהוֹן, אִלֵּין אִינּוּן בְּנֵי נָשָׁא דְּגַרְמֵי לְאִלֵּין גַּרְדִּינִין אַחֲרָנִין לְשַׁלְּטָאָה, לְמִפְגַּם אֲתָר קַדִּישָׁא. וַוי לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, וַוי לוֹן לְעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגִין, דְּאִלֵּין רוּחִין מִסְאֲבִין, נַטְלִין הַאי מִלָּה מִסְאֲבָא, וְכַד אַפִּיק בַּר נָשׁ לְבָתַר מִלָּה קַדִּישָׁא, אַקְדִּימוּ אִלֵּין רוּחֵי מִסְאֲבֵי, וְנַטְלֵי הַהִיא מִלָּה מִסְאֲבָא, וּמְסָאֲבֵי לְהַהִיא מִלָּה קַדִּישָׁא, וְלָא זָכֵי בֵּיהּ בַּר נָשׁ, וְכַבְיָכוֹל תָּשַׁשׁ חֵילָא קַדִּישָׁא.
ממנה ספסיריטא נוטל דברים שזורק אדם ברגזו ואומר זה קרבנו של פלוני
וּמֵעַל לְאֵלֶּה יֵשׁ מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ סַפְסִירִיטָ"א. וְכַמָּה שׁוֹמְרֵי חֹק, וְזֶה מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם, הֵם נוֹטְלִים אוֹתָם דִּבּוּרִים רָעִים, וְכָךְ גַּם נוֹטְלִים כָּל אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁזּוֹרֵק אָדָם בְּיָדוֹ כְּשֶׁרֹגֶז שׁוֹרֶה עָלָיו. שֶׁהֲרֵי אָז, הַמְמֻנֶּה הַזֶּה סַפְסִירִיטָ"א לוֹקֵחַ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁזָּרַק אָדָם בְּרָגְזוֹ, וְעוֹלֶה וְאוֹמֵר: זֶה קָרְבָּנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי שֶׁהִקְרִיב לַצַּד שֶׁלָּנוּ.
בלשון הזוהר
וְעֵילָּ א מֵאִלֵּין אִית חַד מְמָנָא סַפְסִירִיטָ"א שְׁמֵיהּ. וְכַמָּה גַּרְדִּינֵי נִימוּסִין, וְהַאי מְמָנָא דְּעָלַיְיהוּ, נַטְלֵי אִינּוּן מִלִּין בִּישִׁין, וְהָכִי נָמֵי נַטְלֵי כָּל אִלֵּין מִלִּין דְּזָרִיק בַּר נָשׁ בִּידוֹי, כַּד רוּגְזָא שַׁרְיָא עֲלוֹי, דְּהָא כְּדֵין הַאי מְמָנָא סַפְסִירִיטָ"א נָקִיט הַאי מִלָּה, דְּזָרִיק בַּר נָשׁ בְּרוּגְזֵיהּ, וְסָלִיק וְאָמַר, דָּא הוּא קָרְבְּנָא דִּפְלַנְיָא, דְּקָרִיב לְסִטְרָא דִּילָן.
צד הרגז מהסטרא אחרא ומי שזורק דבר ברגז מעלים אותו כקרבן לצד ההוא
מִשּׁוּם שֶׁכָּל צַד שֶׁל נַחַת הוּא מִצַּד הַיָּמִין וּמִצַּד הַמְּהֵימְנוּתָא, וְכָל צַד הָרֹגֶז הוּא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא הָרָע, צַד הַטֻּמְאָה. וְלָכֵן מִי שֶׁזּוֹרֵק מִיָּדוֹ דָּבָר בְּרֹגֶז, כָּל אֵלּוּ נוֹטְלִים אֶת אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנִּזְרָק וּמַעֲלִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה, וְנִקְרָב לְאוֹתוֹ הַצַּד, וְאוֹמְרִים: זֶה (עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּן) קָרְבָּנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי.
בלשון הזוהר
בְּגִין דְּכָל סִטְרָא דְּנַיְיחָא, אִיהוּ מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וּמִסִּטְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וְכָל סִטְרָא דְּרוּגְזָא, אִיהוּ מִסִּטְרָא אַחֲרָא בִּישָׁא, סִטְרָא מִסְאֲבָא. וְעַל דָּא מַאן דְּאַשְׁדֵי מִן יְדוֹי מִדִי בְּרוּגְזָא, כָּל אִלֵּין נַטְלִין לָהּ לְהַאי מִלָּה דְּאִזְדְרִיק, וְסַלְקֵי לָהּ לְעֵילָּא, וְאִתְקְרִיב לְהַהוּא סִטְרָא, וְאָמְרֵי דָּא (ס"א פולחנא דקרבנא) קָרְבְּנָא דִּפְלַנְיָא.
הכרוז קורא אוי לפלוני שסטה אחר אל זר אשרי הנשמר מדרכיו ולא נופל בבאר עמקה
וְהַכָּרוֹז קוֹרֵא בְּכָל אוֹתָם רְקִיעִים וְאוֹמְרִים: אוֹי לִפְלוֹנִי שֶׁסָּטָה אַחַר אֵל זָר וְעָבַד לְאֵל אַחֵר. וְהַכָּרוֹז קוֹרֵא פַּעַם שְׁנִיָּה וְאוֹמֵר: ׳אוֹי לָהֶם כִּי נָדְדוּ מִמֶּנּוּ וְגוֹ'׳ (הושע ז, יג) '. אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁנִּשְׁמָר מִדְּרָכָיו וְלֹא יִסְטֶה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, וְלֹא יִפֹּל בְּתוֹךְ בְּאֵר עֲמֻקָּה שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲלוֹת מִמֶּנָּה.
בלשון הזוהר
וְכָרוֹזָא קָארֵי בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין וְאָמְרֵי, וַוי לִפְלָנְיָּא דְּאַסְטֵי בָּתַר אֵל זָר, וּפָלַח לְאֵל אַחֵר. וְכָרוֹזָא קָארֵי זִמְנָא תִּנְיָנָא וְאָמַר, ׳אוֹי לָהֶם כִּי נָדְדוּ מִמֶּנִּי וְגוֹ'׳ (הושע ז, יג). זַכָּאָה אִיהוּ בַּר נָשׁ, דְּאִסְתְּמַר מֵאָרְחוֹי, וְלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. וְלָא יִנְפּוֹל בְּגוֹ בֵּירָא עֲמִיקָא, דְּלָא יָכִיל לְסַלְּקָא מִנֵּיהּ.
ההיכל השני שחת
סוד ממני זרע רותחת וכוס התרעלה וטמאת ברית הקדש
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.