ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 52: ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות › פיסקה 2 (רנט ע"א)

עולם עליון עולה ומסתתר ברצון עליון בסתר כל הנסתרים שלא נודע ולא התגלה

פקודי · ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות · מאמר 52 · פיסקה 2 · דף רנט ע"א

לשון הזוהר

הַאי עָלְמָא עוֹלָם אִקְרֵי. עוֹלָם: סְלִיקָא, דְּסָלִיק עָלְמָא תַּתָּאָה לְגַבֵּי עָלְמָא עִלָּאָה, וְאִסְתַּתָּר בְּגַוֵוהּ, וְאִתְעַלָם בֵּיהּ, אִתְגַּלְיָיא בִּסְתִּירָה. עוֹלָם: דְּסָלִיק אִיהוּ, בְּכָל אִינּוּן דְּקַרְבִין בֵּיהּ, וְאִסְתַּתְּרָן גּוֹ סְתִירוּ עִלָּאָה. עוֹלָם עִלָּאָה: סָלִיק וְאִסְתַּתָּר בִּרְעוּתָא עִלָּאָה, גּוֹ טְמִירוּ דְּכָל טְמִירִין דְּלָא אִתְיְידַע כְּלַל (כלל), וְלָא אִתְגְּלֵי, וְלֵית מַאן דְּיָדַע לֵיהּ.

תרגום

הָעוֹלָם הַזֶּה נִקְרָא עוֹלָם. עוֹלָם - עֲלִיָּה, שֶׁעוֹלֶה הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וּמִסְתַּתֵּר בְּתוֹכוֹ וְנֶעְלָם בּוֹ, וְנִגְלֶה בַסֵּתֶר. עוֹלָם - שֶׁהוּא עוֹלֶה עִם כָּל אוֹתָם שֶׁקְּרֵבִים לוֹ וְנִסְתָּרִים תּוֹךְ סֵתֶר עֶלְיוֹן. עוֹלָם עֶלְיוֹן - עוֹלֶה וּמִסְתַּתֵּר בְּרָצוֹן עֶלְיוֹן תּוֹךְ סֵתֶר כָּל הַנִּסְתָּרִים, שֶׁלֹּא נוֹדַע כְּלָל (כְּלָל) וְלֹא הִתְגַּלָּה, וְאֵין מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי עלמא עולם אקרי. עולם: סליקא, דסליק עלמא תתאה לגבי עלמא עלאה, ואסתתר בגווה, ואתעלם ביה, אתגלייא בסתירה. עולם: דסליק איהו, בכל אינון דקרבין ביה, ואסתתרן גו סתירו עלאה. עולם עלאה: סליק ואסתתר ברעותא עלאה, גו טמירו דכל טמירין דלא אתיידע כלל (כלל), ולא אתגלי, ולית מאן דידע ליה.

התרגום: העולם הזה נקרא עולם. עולם - עליה, שעולה העולם התחתון לעולם העליון, ומסתתר בתוכו ונעלם בו, ונגלה בסתר. עולם - שהוא עולה עם כל אותם שקרבים לו ונסתרים תוך סתר עליון. עולם עליון - עולה ומסתתר ברצון עליון תוך סתר כל הנסתרים, שלא נודע כלל (כלל) ולא התגלה, ואין מי שמכיר אותו.

מן המפרשים

מקדש מלך: האי עלמא עולם איקרי פי' מלכות הנקרא עולם בסוד מן העולם ועד העולם. ומפרש הטעם שנקרא עולם לפי שעולה המלכות ונשלמת בבינה הנק' עלמא עילאה. ה"ג ואסתחר בגווה ואתעלם בה. ולא כמ"ש בדרך אמת וכן נמצא בזוהר מוגה אתגלייא בסתירה. פי' מלכות…

אור החמה: עולם איקרי וגו' יר' מלת עולם היא המ' ושם זה מורה לשון עליה ומורה לשון התעלמות דהיינו סליקא דסליק עלמא תתאה שהיא המ' לגבי עלמא עילאה שהיא הבינה ועם היות שאנו אומ' לאיתאה דהיינו להביא עליון אל התחתון עכ"ז בבוא העליון אליו הוא…

אור יקר: ולית מאן דידע ליה, פרוכתא דפרסא פריסא חפיא גו טמיר דסתימין בפרוכתא פריסא גו טהירין עילאין לאסתמא סתימו דהאי טמירו סתים, לגו מן פרוכתא אית אתר סתים טמיר וגניז לאכנשא ליה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר