שני הצדדים למעלה ולמטה ויוסף זן את הגוף כשהכל מתחבר כאחד מתמלאים השדים
פקודי · ההיכל השביעי - קדש הקדשים הפנימי ביותר וסדר תפלת שמונה עשרה בסוד הנשיקות · מאמר 52 · פיסקה 16 · דף רנט ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דָּא, קַיְימִין תְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין, דָּא לְעֵילָּא, וְדָא לְתַתָּא. דָּא לְאַתְזְנָא לְעֵילָּא, וְדָא לְמֵיזָן לְתַתָּא. כָּל חַד וְחַד כַּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ, (ועל דא) וְכֹלָּא אִיהוּ חַד, וְחַד רָזָא אִיהוּ. וְעִם כָּל דָּא, יוֹסֵף זָן לְכָל גּוּפָא, וְאַשְׁקֵי לֵיהּ. דְּמֵהַאי רוּחָא דְּחַיֵּי דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְּיַעֲקֹב, נָחִית לְתַתָּא, וּבֵיהּ אִתְדָּבַק הַאי אֲרוֹן הַבְּרִית, בִּרְעוּתָא לְעֵילָּא, וְנָחִית הַהוּא רוּחָא דְּחַיֵּי לְתַתָּא, בְּהַהוּא אִתְדַּבְּקוּתָא דְּיוֹסֵף, וְכַד אִתְחֲבָּר כֹּלָּא כַּחֲדָא, אִתְמַלְּיָין אִינּוּן שָׁדַיִם לְיָנְקָא לְכֹלָּא, וּבְגִין כַּךְ כֹּלָּא אִיהִי חַד, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּיָדַע לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין, וּלְיַחֲדָא יִחוּדָא בִּצְלוֹתֵיה בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, בְּגִין לְדַבְּקָא שַׁיְיפָא בְּשַׁיְיפָא, רוּחָא בְּרוּחָא, כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד כַּדְקָא חֲזֵי.
תרגום
וְעַל כֵּן קַיָּמִים שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ, זֶה לְמַעְלָה וְזֶה לְמַטָּה. זֶה לְהָזִין לְמַעְלָה, וְזֶה לָזוּן לְמַטָּה. כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ. (וְלָכֵן) וְהַכֹּל הוּא אֶחָד וְסוֹד אֶחָד הוּא. וְעִם כָּל זֶה, יוֹסֵף זָן אֶת כָּל הַגּוּף וּמַשְׁקֶה אוֹתוֹ. שֶׁמֵּרוּחַ הַחַיִּים הַזּוֹ שֶׁל הַהִדָּבְקוּת שֶׁל יַעֲקֹב יוֹרֵד לְמַטָּה, וּבוֹ נִדְבָּק אֲרוֹן הַבְּרִית הַזֶּה בְּרָצוֹן לְמַעְלָה, וְיוֹרֶדֶת אוֹתָהּ רוּחַ חַיִּים לְמַטָּה בְּאוֹתָהּ הִתְדַּבְּקוּת שֶׁל יוֹסֵף, וּכְשֶׁהַכֹּל מִתְחַבֵּר כְּאֶחָד, מִתְמַלְּאִים אוֹתָם הַשָּׁדַיִם לְהָנִיק לַכֹּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל הוּא אֶחָד. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְשֹׁר קְשָׁרִים וּלְיַחֵד יִחוּד בִּתְפִלָּתוֹ בִּרְצוֹן הַלֵּב כָּרָאוּי כְּדֵי לְהַדְבִּיק אֵיבָר בְּאֵיבָר, רוּחַ בְּרוּחַ, הַכֹּל בִּכְלָל אֶחָד, לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא, קיימין תרין סטרין אלין, דא לעילא, ודא לתתא. דא לאתזנא לעילא, ודא למיזן לתתא. כל חד וחד כדקא חזי ליה, (ועל דא) וכלא איהו חד, וחד רזא איהו. ועם כל דא, יוסף זן לכל גופא, ואשקי ליה. דמהאי רוחא דחיי דאתדבקותא דיעקב, נחית לתתא, וביה אתדבק האי ארון הברית, ברעותא לעילא, ונחית ההוא רוחא דחיי לתתא, בההוא אתדבקותא דיוסף, וכד אתחבר כלא כחדא, אתמליין אינון שדים לינקא לכלא, ובגין כך כלא איהי חד, זכאה חולקיה, מאן דידע לקשרא קשרין, וליחדא יחודא בצלותיה ברעותא דלבא כדקא יאות, בגין לדבקא שייפא בשייפא, רוחא ברוחא, כלא בכללא חדא, למהוי כלא חד כדקא חזי.
התרגום: ועל כן קימים שני הצדדים הללו, זה למעלה וזה למטה. זה להזין למעלה, וזה לזון למטה. כל אחד ואחד כראוי לו. (ולכן) והכל הוא אחד וסוד אחד הוא. ועם כל זה, יוסף זן את כל הגוף ומשקה אותו. שמרוח החיים הזו של ההדבקות של יעקב יורד למטה, ובו נדבק ארון הברית הזה ברצון למעלה, ויורדת אותה רוח חיים למטה באותה התדבקות של יוסף, וכשהכל מתחבר כאחד, מתמלאים אותם השדים להניק לכל, ומשום כך הכל הוא אחד. אשרי חלקו של מי שיודע לקשר קשרים וליחד יחוד בתפלתו ברצון הלב כראוי כדי להדביק איבר באיבר, רוח ברוח, הכל בכלל אחד, להיות הכל אחד כראוי.
מן המפרשים
מקדש מלך: ומהאי רוחא דחיי דאתדבקותא דיעקב נחית לתתא פי' מהמוחין דבינה שבתוך זעיר הנק' יעקב נחית לתתא היינו ליסוד זעיר והמ' דבוקה ביסוד. וז"ש וביה אתדבק האי ארון הברית.
אור החמה: וע"ד קיימין תרין סטרין אלין שהם נבדלים זה מזה דא לעילא בבחינת הזכר משום דאיהו לאתזנא לעילא ומזון העליונים משם ודא לתתא ביסוד מצד הזכר משום דאיהו למיזן לתתא אמנם בחינת המ' הם להפך מפני שעצם אור עליון מתפשט ומתלבש ברוחניים…
אור יקר: ועל דא קיימין כדלהו ממנן ידיען ורתיבין ידיען ורוחין ידיען בל.