ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 51: ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס › פיסקה 95 (רנח ע"ב)

בהיכל הששי בסטרא אחרא כל הענוגים הרעים שאנשים נכשלים בהם כותרא הראתה כי טוב העץ

פקודי · ההיכל הששי - היכל הרצון והנשיקות שנוטל יעקב וסוד ארבע היריכות שיצאו מהפרדס · מאמר 51 · פיסקה 95 · דף רנח ע"ב

לשון הזוהר

מַה דְּלָא אִיהוּ בְּהַהוּא הֵיכָלָא שְׁתִיתָאָה, בְּסִטְרָא אַחֲרָא, דְּתַמָּן כָּל עִנּוּגִין בִּישִׁין, וְכָל סִטְרִין דְּתִיאוּבְתִּין דְּעִנּוּגָא דְּהַאי עָלְמָא, וְכַד הַאי עָלְמָא אִתְנְהִיג בְּהוּ, בְּנִי נָשָׁא כַּשְׁלֵי בְּהוּ (נ"א ובגין דבני נשא טעיין בהו כשלין בהו) לְהַהוּא עָלְמָא. דְּחָמָאן כַּמָה עִנּוּגִין וְתִיאוּבְתִּין, דְּגוּפָא אִתְהֲנִי וְאִתְעַנִיג מִנַּיְיהוּ, וְטַעְיָין אֲבַתְרַיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְגוֹ'׳ (בראשית ג, ו). דְּהָא כָּל תִּיאוּבְתִּין וְכָל עִנּוּגִין דְּעָלְמָא בֵּיהּ תַּלְיָין.

תרגום

מַה שֶּׁאֵינוֹ בְּאוֹתוֹ הַהֵיכָל הַשִּׁשִּׁי, בַּסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁשָּׁם כָּל הָעִנּוּגִים הָרָעִים וְכָל הַצְּדָדִים שֶׁל הָעֹנֶג שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּכְשֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מִתְנַהֵג בָּהֶם, אֲנָשִׁים נִכְשָׁלִים בָּהֶם (וּמִשּׁוּם שֶׁבְּנֵי אָדָם טוֹעִים בָּהֶם, נִכְשָׁלִים בָּהֶם) לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם, שֶׁרוֹאִים כַּמָּה עִנּוּגִים וּתְשׁוּקוֹת שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה וּמִתְעַנֵּג מֵהֶם, וְטוֹעִים אַחֲרֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְגוֹ'׳ (בראשית ג, ו). שֶׁהֲרֵי כָּל הַתְּשׁוּקוֹת וְכָל הָעִנּוּגִים שֶׁל הָעוֹלָם תְּלוּיִים בּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מה דלא איהו בההוא היכלא שתיתאה, בסטרא אחרא, דתמן כל ענוגין בישין, וכל סטרין דתיאובתין דענוגא דהאי עלמא, וכד האי עלמא אתנהיג בהו, בני נשא כשלי בהו (נ"א ובגין דבני נשא טעיין בהו כשלין בהו) לההוא עלמא. דחמאן כמה ענוגין ותיאובתין, דגופא אתהני ואתעניג מנייהו, וטעיין אבתרייהו. הדא הוא דכתיב, ׳ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו'׳ (בראשית ג, ו). דהא כל תיאובתין וכל ענוגין דעלמא ביה תליין.

התרגום: מה שאינו באותו ההיכל הששי, בסטרא אחרא, ששם כל הענוגים הרעים וכל הצדדים של הענג של העולם הזה, וכשהעולם הזה מתנהג בהם, אנשים נכשלים בהם (ומשום שבני אדם טועים בהם, נכשלים בהם) לאותו העולם, שרואים כמה ענוגים ותשוקות שהגוף נהנה ומתענג מהם, וטועים אחריהם. זהו שכתוב, ׳ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו'׳ (בראשית ג, ו). שהרי כל התשוקות וכל הענוגים של העולם תלויים בו.

מן המפרשים

אור יקר: בהו ובני נשא כשלי כהו ופירשו כיון שהם עניינים המותרים היאך הם כשלון לעולם ופירש ואמר ובגין דכני.

הסולם: מה דלא איהו וכו': מה שאין כן בהיכל ההוא הששי בסטרא אחרא, ששם כל התענוגים הרעים וכל מיני תאוות של תענוגי עולם הזה. וכשעולם הזה מתנהג בהם, נכשלים בהם בני אדם מלזכות לעולם הבא, שרואים כמה תענוגים ותאות שהגוף נהנה ומתענג מהם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: