ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 49: ההיכל הרביעי - היכל הזכות שבו נדונים כל דיני העולם וארבעת פתחיו לזכות וחוב › פיסקה 30 (רנב ע"ב)

בכל יום שורף נהר דינור רוחות ושליטים ובכניסת שבת שוכך והחיה נכנסת למקום ענג

פקודי · ההיכל הרביעי - היכל הזכות שבו נדונים כל דיני העולם וארבעת פתחיו לזכות וחוב · מאמר 49 · פיסקה 30 · דף רנב ע"ב

לשון הזוהר

בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, נָגִיד הַהוּא נְהַר דִּינוּר, וְאוֹקִיד לְכַמָּה רוּחִין, וּלְכַמָה שַׁלִּיטִין. וְכַד עָייִל שַׁבְּתָא, כָּרוֹזָא נָפְקָא, וְשָׁכִיךְ הַהוּא נְהַר דִּינוּר, וְזַעְפִּין וְזִיקִין וּשְׁבִיבִין אִשְׁתְּכָכוּ. וְהַאי חֵיוָתָא אַזְלָא וְסַלְּקָא עַל אַרְבָּעָה אִלֵּין שְׂרָפִים דְּקָאָמַרָן. וְעָאל גּוֹ אֶמְצָעִיתָא דְּהֵיכָלָא דָּא, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִקְרֵי עֹנֶג.

תרגום

בְּכָל יוֹם וָיוֹם זוֹרֵם אוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר וְשׂוֹרֵף כַּמָּה רוּחוֹת וְכַמָּה שַׁלִּיטִים. וּכְשֶׁנִּכְנֶסֶת שַׁבָּת, יוֹצֵא כָרוֹז, וְשׁוֹכֵךְ אוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר, וְהַסְּעָרוֹת וְהַזִּיקִים וְהַשְּׁבִיבִים שׁוֹכְכִים. וְהַחַיָּה הַזּוֹ הוֹלֶכֶת וְעוֹלָה עַל אַרְבַּעַת הַשְּׂרָפִים הַלָּלוּ שֶׁאָמַרְנוּ, וְנִכְנֶסֶת לְתוֹךְ אֶמְצַע הַהֵיכָל הַזֶּה לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא עֹנֶג.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בכל יומא ויומא, נגיד ההוא נהר דינור, ואוקיד לכמה רוחין, ולכמה שליטין. וכד עייל שבתא, כרוזא נפקא, ושכיך ההוא נהר דינור, וזעפין וזיקין ושביבין אשתככו. והאי חיותא אזלא וסלקא על ארבעה אלין שרפים דקאמרן. ועאל גו אמצעיתא דהיכלא דא, בההוא אתר דאקרי ענג.

התרגום: בכל יום ויום זורם אותו נהר דינור ושורף כמה רוחות וכמה שליטים. וכשנכנסת שבת, יוצא כרוז, ושוכך אותו נהר דינור, והסערות והזיקים והשביבים שוככים. והחיה הזו הולכת ועולה על ארבעת השרפים הללו שאמרנו, ונכנסת לתוך אמצע ההיכל הזה לאותו מקום שנקרא ענג.

מן המפרשים

יהל אור: ועאל גו אמצעיתא כו' אקרי ענג. והוא מ"ש בפרשת בראשית "באמצעיתא דהיכלא דא הוא אתר מתקנא לקבלא רוחא דלעילא בגו רוחא דא כו'". וזהו ענג ושעשוע כידוע, והוא באדם טבור כמ"ש שררך אגן הסהר, והוא נקודה האמצעית דסיהרא כמ"ש ברעיא מהימנא…

אור החמה: דיעבדון טב בעלמא וגומר פי' שיהיו צדיקים וכשרי' במעשיהם אם יחיו: לאו הכי מפני מזג הרע שנשאבו בין הקליפות. ואחרא לא אתעשק כלומר אחרת שאינה עתידה להחמיץ אין לילית שולטת בה. פריק לה קב"ה וגומר ממש היתה מכורה ביד החצונים וכיצד…

הסולם: בכל יומא ויומא וכו': בכל יום ויום נמשך נהר דינור הזה ושורף כמה רוחות וכמה שליטים. וכשבא השבת, יוצא כרוז, ונהר דינור ההוא שקט, והסערות והזיקות והשביבים נשקטו. והחיה ההיא הולכת ועולה על אלו ארבעה שרפים שאמרנו, ונכנסת באמצע היכל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר