ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 44: ראש הנקדה שעומדת תחת דרגות הסטרא אחרא - סוד שבע הדרגות של החשך והרגז והצרה › פיסקה 19 (רמג ע"ב)

הקשר עומד ולא שוכך פרט לזמן שישראל מקריבים קרבן שאז שוכך הרגז ונכנע

פקודי · ראש הנקדה שעומדת תחת דרגות הסטרא אחרא - סוד שבע הדרגות של החשך והרגז והצרה · מאמר 44 · פיסקה 19 · דף רמג ע"ב

לשון הזוהר

וְאִיהוּ קַיְּימָא בְּלָא שְׁכִיכוּ, בְּגִין דְּלָא שָׁכִיךְ, בַּר בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל מְקָרְבִין קָרְבָּנָא לְתַתָּא, בְּגִין דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּכַּךְ הַהוּא רוּגְזָא, וְאִתְכַּפְיָיא לְתַתָּא, וְאִתְחַלָּשׁ רוּגְזֵיהּ. (ד"א תוקפיה) וְלָא יָכִיל לְשַׁלְּטָאָה וּלְאַתְּקְפָא. וְכַד אִתְחֲלָשׁ הַאי, כְּדֵין קִשְׁרָא תִּנְיָינָא, דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא לָא יָכִיל לְנַטְלָא וּלְאַנְהָגָא.

תרגום

וְהוּא עוֹמֵד וְלֹא שׁוֹכֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא שׁוֹכֵךְ, פְּרָט לִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַקְרִיבִים קָרְבָּן לְמַטָּה, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן שׁוֹכֵךְ הָרֹגֶז וְנִכְנָע לְמַטָּה וְנֶחֱלָשׁ רָגְזוֹ (חָזְקוֹ), וְלֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט וּלְהִתְחַזֵּק. וּכְשֶׁזֶּה נֶחֱלָשׁ, אָז הַקֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע, לֹא יָכוֹל לִנְסֹעַ וּלְהַנְהִיג.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואיהו קיימא בלא שכיכו, בגין דלא שכיך, בר בזמנא דישראל מקרבין קרבנא לתתא, בגין דבההוא זמנא אשתכך ההוא רוגזא, ואתכפייא לתתא, ואתחלש רוגזיה. (ד"א תוקפיה) ולא יכיל לשלטאה ולאתקפא. וכד אתחלש האי, כדין קשרא תניינא, דאיהו באמצעיתא לא יכיל לנטלא ולאנהגא.

התרגום: והוא עומד ולא שוכך, משום שלא שוכך, פרט לזמן שישראל מקריבים קרבן למטה, משום שבאותו זמן שוכך הרגז ונכנע למטה ונחלש רגזו (חזקו), ולא יכול לשלט ולהתחזק. וכשזה נחלש, אז הקשר השני, שהוא באמצע, לא יכול לנסע ולהנהיג.

מן המפרשים

אור החמה: בר בזמנא דישראל שאז היה הקרבן מחליש כח החצונים והיה פועל בכח זה ג' פעולות הא' משתכך ההוא רוגזא ואין לו פעולות הב' כופה אותי למטה ומורידו מקומתו. וז"ש ואתכפיא לתתא . הג' אתחלש רוגזיה שלא יחזור לאיתנו. וז"ש ולא יכיל לשלטאה…

אור יקר: ולא יכיל לשלטאה ולאתתקפא, והטעם שהקרבן אשה ריח נחוח לה׳ וכאשר הנחוח והרצון העליון נתקן אין דין בגבורה וכשהדין מתבטל בקדש מיד אלו נחלשים שאין להם קיום אלא בחרון אף ה׳, וכשל עוזר ונפל עזור, ולזה כד אתחלש האי שהוא הראש הקשור…

הסולם: ואיהו קיימא בלא וכו': וקשר הזה עומד ברוגזו ואינו שוכך, משום שאינו שוכך, חוץ מזמן שישראל מקריבים קרבנות למטה, כי בעת ההוא השתכך רוגז ההוא ונכנע למטה, ונחלש רוגזו, ואינו יכול לשלוט ולהתחזק. וכשנחלש זה, אז גם הקשר השני שהוא באמצע…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר