רבי אבא שאל את רשבי על ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים
פקודי · ששם עלו שבטים שבטי יה - סוד שנים עשר אבני החשן והמשכן כדגמת שמים וארץ · מאמר 21 · פיסקה 10 · דף רל ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי אַבָּא הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לֵיהּ, הָא דִּכְתִּיב, ׳וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתּוּמִּים׳ (שמות כח, ל), וְתָנֵינָן, אוּרִים - דְּנָהֲרִין בְּמִלָּה דְּאִצְטְרִיכוּ. תּוּמִים: דְּאַשְׁלִימוּ בְּמִלַּיְיהוּ. תּוּ אֲנָן צְרִיכִין לְמִנְדַּע. (האי רזא)
תרגום
רַבִּי אַבָּא הָיָה מָצוּי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ, זֶה שֶׁכָּתוּב ׳וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים׳ (שמות כח, ל) - וְשָׁנִינוּ, אוּרִים - שֶׁמְּאִירִים בַּדָּבָר שֶׁהִצְטָרְכוּ. תֻּמִּים - שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים בְּדִבְרֵיהֶם. עוֹד אָנוּ צְרִיכִים לָדַעַת. (הַסּוֹד הַזֶּה)
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אבא הוה שכיח קמיה דרבי שמעון, אמר ליה, הא דכתיב, ׳ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים׳ (שמות כח, ל), ותנינן, אורים - דנהרין במלה דאצטריכו. תומים: דאשלימו במלייהו. תו אנן צריכין למנדע. (האי רזא)
התרגום: רבי אבא היה מצוי לפני רבי שמעון. אמר לו, זה שכתוב ׳ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים׳ (שמות כח, ל) - ושנינו, אורים - שמאירים בדבר שהצטרכו. תמים - שהיו שלמים בדבריהם. עוד אנו צריכים לדעת. (הסוד הזה)
מן המפרשים
אור יקר: אל חשן המשפט דהיינו השן משפט, אפרד צדק, והם לקכל אורים רתומים, אם כן אורים ותומים אינם ממש חשן ואפוד אלא חשן ואפוד הם לקבל אורים רתומים,
הסולם: ר' אבא הוה וכו': ר"א היה מצוי לפני ר' שמעון, אמר לו זה שכתוב, ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים. ולמדנו, אורים , היינו שמאירים הדבר שצריך, דהיינו מה ששואלים. תומים, היינו שמשלימים דבריהם. אבל הפירוש אינו מספיק, עוד אנו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: