ונחשת התנופה שבעים ככר - ירד למטה בדיוקן עליון כמו חלום נבוכדנצר ראש זהב כסף נחשת
פקודי · ונחשת התנופה שבעים ככר - סוד המערכות התשע והאותיות הרשומות בכל צד לזכר ונוקבא · מאמר 17 · פיסקה 1 · דף רכח ע"א
לשון הזוהר
׳וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל דָּא נַחְתָּא לְתַתָּא, בְּדִיּוּקְנָא עִלָּאָה דְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא׳ (שמות לח, כט). כְּגַוְונָא דָּא עֲבַד ׳נְבוּכַדְנֶצַר הָרָשָׁע הַהוּא צַלְמָא דְּאַתְקִין׳ (דניאל ג). אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִיהוּ לָא עָבִיד הָכִי, אֲבָל בְּחֶלְמֵיהּ חָמָא הָכִי, דְּהָא בְּחֶלְמֵיהּ חָמָא, ׳רֵישָׁא דִּי דַּהֲבָא, וּלְבָתַר כַּסְפָּא, וּלְבָתַר נְחָשָׁא׳ (דניאל ב, לד). וְאִי תֵּימָא פַּרְזְלָא וְחַסְפָּא אֲמַאי לָאו הָכִי. בְּגִין דְּלָאו אִינּוּן כְּדַאי לְאַעֲלָא לְקוּדְשָׁא, וְאִלֵּין תְּלָתָא אַחֲרָנִין עָאלוּ. וְרָזָא דִּילֵיהּ דְּמַשְׁכְּנָא, בִּתְלַת תְּלַת בְּאִלֵּין מַתְּכָן. וּבִשְׁאָרָא אַרְבַּע, כְּגוֹן תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וָשֵׁשׁ. וּכְגוֹן אַרְבָּעָה טוִּרִי אֶבֶן.
תרגום
׳וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר׳ (שמות לח, כט). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל זֶה יָרַד לְמַטָּה בִּדְיוֹקָן עֶלְיוֹן שֶׁל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא. כְּמוֹ כֵן עָשָׂה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע אוֹתוֹ הַצֶּלֶם שֶׁהִתְקִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הוּא לֹא עָשָׂה כָּךְ, אֲבָל בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה כָּךְ, שֶׁהֲרֵי בַּחֲלוֹמוֹ רָאָה רֹאשׁ שֶׁל זָהָב, אַחַר כָּךְ כֶּסֶף, וְאַחַר כָּךְ נְחֹשֶׁת. וְאִם תֹּאמַר, בַּרְזֶל וְחֶרֶס לָמָּה לֹא כָּךְ? מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם כְּדָאִים לְהִכָּנֵס לַקֹּדֶשׁ, וְאֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת הָאֲחֵרִים נִכְנְסוּ. וְסוֹדוֹ שֶׁל הַמִּשְׁכָּן בְּשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ בְּאֵלֶּה הַמַּתָּכוֹת. וּבַשְּׁאָר אַרְבָּעָה, כְּמוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ. וּכְמוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אֶבֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ונחשת התנופה שבעים ככר, אמר רבי יהודה, כל דא נחתא לתתא, בדיוקנא עלאה דרזא דמהימנותא׳ (שמות לח, כט). כגוונא דא עבד ׳נבוכדנצר הרשע ההוא צלמא דאתקין׳ (דניאל ג). אמר רבי יוסי, איהו לא עביד הכי, אבל בחלמיה חמא הכי, דהא בחלמיה חמא, ׳רישא די דהבא, ולבתר כספא, ולבתר נחשא׳ (דניאל ב, לד). ואי תימא פרזלא וחספא אמאי לאו הכי. בגין דלאו אינון כדאי לאעלא לקודשא, ואלין תלתא אחרנין עאלו. ורזא דיליה דמשכנא, בתלת תלת באלין מתכן. ובשארא ארבע, כגון תכלת וארגמן ותולעת שני ושש. וכגון ארבעה טורי אבן.
התרגום: ׳ונחשת התנופה שבעים ככר׳ (שמות לח, כט). אמר רבי יהודה, כל זה ירד למטה בדיוקן עליון של סוד המהימנותא. כמו כן עשה נבוכדנצר הרשע אותו הצלם שהתקין. אמר רבי יוסי, הוא לא עשה כך, אבל בחלומו ראה כך, שהרי בחלומו ראה ראש של זהב, אחר כך כסף, ואחר כך נחשת. ואם תאמר, ברזל וחרס למה לא כך? משום שאינם כדאים להכנס לקדש, ואלה שלשת האחרים נכנסו. וסודו של המשכן בשלש שלש באלה המתכות. ובשאר ארבעה, כמו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש. וכמו ארבעה טורי אבן.
מן המפרשים
מקדש מלך: כל דא נחתא לתתא ז"ל הרב בס' ק"י דע כי צלם דנבוכד נצר הוא הנוגה ולכך ממראה מתניו ולמעלה טוב גובר. אבל מהחזה ולמטה מקום המ' דנוגה שם רע גובר עכ"ל. וז"ש נחשת הוא בקליפת נוגה ולכן אמר כל דא נחתא לתתא שהיא הנוגה שהיא בדיוקן הקדושה.…
אור החמה: א"ר יהודה כל דא נחתא וגו' יורד בסוד תקון סדר המעלות הקדושות מזהב בינה לכסף חסד ואח"כ כמה מעלות בדינים שהם נחשת והם בעולם מטטרו"ן שבהיכל קדש הקדשים זהב חדוהי ודרעוהי היכל אהבה וזכות ורצון די כסף מעוהי לבנת הספיר וירכתיה עצם…
אור יקר: דא עשה ווים, וכולהו ברזא דו, ובדיוקנא דו, אתעבידו, וכולא ברזא עילאה. ונחשת זכרים וארץ נקבה בהם זה למעלה מזה, כך אלו עליונים ברזא דשמים ואלו למטה בבחינת הארץ, וזהו שאמר.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: