ממלכת הזוהר › זוהר › פקודי › מאמר 14: ברכה אינה שורה בדבר שעומד בחשבון - סוד המשכן שבא מצד הקדשה ולכן שרו בו ברכות › פיסקה 1 (רכה ע"א)

שאל רבי יצחק למה במשכן הכל בחשבון - בכל מקום שצד הקדשה שורה עליו הברכה שורה תמיד

פקודי · ברכה אינה שורה בדבר שעומד בחשבון - סוד המשכן שבא מצד הקדשה ולכן שרו בו ברכות · מאמר 14 · פיסקה 1 · דף רכה ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי יִצְחָק שָׁאִיל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲמַר לֵיהּ, הָא אוּקְמוּהָ דְּבִרְכְתָא לָא שַׁרְיָא בְּמִלָּה דְּקָאִים בִּמְדִּידוּ, וּבְמִלָּה דְּקָאִים בְּחוּשְׁבָּנָא, הָכָא בְּמַשְׁכְּנָא אֲמַאי הֲוָה כֹּלָּא בְּחוּשְׁבָּנָא. אָמַר לֵיהּ הָא אִתְּמַר, אֲבָל בְּכָל אֲתָר דְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה שַׁרְיָא עָלֵיהּ, אִי הַהוּא חוּשְׁבָּנָא אַתְיָא מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, בִּרְכָתָא שַׁרְיָא עָלֵיהּ תָּדִיר, וְלָא אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ. מְנָלָן. מִמַּעֲשֵׂר. בְּגִין דְּאַתְיָא חוּשְׁבָּנָא לְקַדְּשָׁא. בִּרְכָתָא אִשְׁתְּכַחַת בֵּיהּ. כָּל שֶׁכֵּן מַשְׁכְּנָא דְּאִיהוּ קֹדֶשׁ, וְאַתְיָא מִסִּטְרָא דְּקֹדֶשׁ.

תרגום

רַבִּי יִצְחָק שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ, הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ שֶׁבְּרָכָה אֵינָהּ שׁוֹרָה בְּדָבָר שֶׁעוֹמֵד בְּמִדָּה וּבְדָבָר שֶׁעוֹמֵד בְּחֶשְׁבּוֹן, אָז לָמָּה הָיָה כָּאן בַּמִּשְׁכָּן הַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן? אָמַר לוֹ, הֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר, אֲבָל בְּכָל מָקוֹם שֶׁצַּד הַקְּדֻשָּׁה שׁוֹרֶה עָלָיו - אִם אוֹתוֹ חֶשְׁבּוֹן בָּא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, הַבְּרָכָה שׁוֹרָה עָלָיו תָּמִיד וְלֹא סָרָה מִמֶּנּוּ. מִנַּיִן לָנוּ? מִמַּעֲשֵׂר. מִשּׁוּם שֶׁבָּא הַחֶשְׁבּוֹן לְקַדֵּשׁ, נִמְצֵאת בּוֹ בְּרָכָה. כָּל שֶׁכֵּן הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא קֹדֶשׁ וּבָא מִצַּד הַקֹּדֶשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יצחק שאיל לרבי שמעון, אמר ליה, הא אוקמוה דברכתא לא שריא במלה דקאים במדידו, ובמלה דקאים בחושבנא, הכא במשכנא אמאי הוה כלא בחושבנא. אמר ליה הא אתמר, אבל בכל אתר דסטרא דקדושה שריא עליה, אי ההוא חושבנא אתיא מסטרא דקדושה, ברכתא שריא עליה תדיר, ולא אתעדי מניה. מנלן. ממעשר. בגין דאתיא חושבנא לקדשא. ברכתא אשתכחת ביה. כל שכן משכנא דאיהו קדש, ואתיא מסטרא דקדש.

התרגום: רבי יצחק שאל את רבי שמעון. אמר לו, הרי פרשוה שברכה אינה שורה בדבר שעומד במדה ובדבר שעומד בחשבון, אז למה היה כאן במשכן הכל בחשבון? אמר לו, הרי זה נתבאר, אבל בכל מקום שצד הקדשה שורה עליו - אם אותו חשבון בא מצד הקדשה, הברכה שורה עליו תמיד ולא סרה ממנו. מנין לנו? ממעשר. משום שבא החשבון לקדש, נמצאת בו ברכה. כל שכן המשכן שהוא קדש ובא מצד הקדש.

מן המפרשים

הסולם: ר' יצחק שאיל וכו': ר"י שאל לר' שמעון, אמר לו הרי העמדנו, שהברכה אינו שורה בדבר העומד במדה ובדבר העומד בחשבון, אם כן, כאן במשכן, למה היה הכל בחשבון. אמר לו הרי למדנו, אבל בכל מקום שצד הקדושה שורה עליו, דהיינו הנמשך מקו אמצעי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר