ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 97: בלולה בשמן כתית - סוד כתישת הזיתים לתשוקת הנוקבא וטפות המח ברביעית ההין › פיסקה 2 (רמז ע"ב)

הצדיק כותש כתישות ומוציא מהאברים שמן המשחה - בתשוקה שלמה לנוקבא

פנחס · בלולה בשמן כתית - סוד כתישת הזיתים לתשוקת הנוקבא וטפות המח ברביעית ההין · מאמר 97 · פיסקה 2 · דף רמז ע"ב

לשון הזוהר

וְצַדִיק אִיהוּ דְּכָתִישׁ כְּתִישִׁין, וְאַפִּיק מִכָּל אִינּוּן שַׁיְיפִין עִלָּאִין, דְּאִינּוּן זֵיתִין קַדִישִׁין, מְשַׁח רְבוּ בְּתִיאוּבְתָא שְׁלִים, לְגַבֵּי נוּקְבֵיהּ. וְאִי לָא כָּתִישׁ, לָא יִפּוּק הַהוּא מִשְׁחָא, אֶלָּא בְּלָא תִּיאוּבְתָא דְּשַׁיְיפִין, וְהַהוּא נְגִידוּ, לָא אִתְהֲנֵי מִנֵּיהּ נוּקְבָּא, וְלָא הֲוִי כַּדְּקָא יָאוּת, עַד דְּתְהֵא בְּלוּלָה מִנֵּיהּ מִכָּל שַׁיְיפִין. וְעַל דָּא בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, לְאִתְהֲנָאָה וּלְאִתְזְנָא מִנֵּיהּ. (אמר רעיא מהימנא)

תרגום

וְהַצַדִּיק הוּא שֶׁכּוֹתֵשׁ כְּתִישׁוֹת, וּמוֹצִיא מִכָּל אוֹתָם אֵיבָרִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם זֵיתִים קְדוֹשִׁים, שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, בִּתְשׁוּקָה שְׁלֵמָה לְגַבֵּי הַנּוּקְבָּא. וְאִם לֹא יִכְתֹּשׁ, לֹא יֵצֵא אוֹתוֹ הַשֶּׁמֶן, אֶלָּא בְּלִי תְּשׁוּקַת הָאֵיבָרִים. וְאוֹתוֹ שֶׁפַע לֹא תֵהָנֶה מִמֶּנּוּ הַנּוּקְבָּא, וְלֹא יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁרָאוּי עַד שֶׁתִּהְיֶה בְּלוּלָה מִמֶּנּוּ מִכָּל הָאֵיבָרִים. וְעַל זֶה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית, לֵהָנוֹת וְלִהְיוֹת נִזּוֹנָה מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וצדיק איהו דכתיש כתישין, ואפיק מכל אינון שייפין עלאין, דאינון זיתין קדישין, משח רבו בתיאובתא שלים, לגבי נוקביה. ואי לא כתיש, לא יפוק ההוא משחא, אלא בלא תיאובתא דשייפין, וההוא נגידו, לא אתהני מניה נוקבא, ולא הוי כדקא יאות, עד דתהא בלולה מניה מכל שייפין. ועל דא בלולה בשמן כתית, לאתהנאה ולאתזנא מניה. (אמר רעיא מהימנא)

התרגום: והצדיק הוא שכותש כתישות, ומוציא מכל אותם איברים עליונים, שהם זיתים קדושים, שמן המשחה, בתשוקה שלמה לגבי הנוקבא. ואם לא יכתש, לא יצא אותו השמן, אלא בלי תשוקת האיברים. ואותו שפע לא תהנה ממנו הנוקבא, ולא יהיה כמו שראוי עד שתהיה בלולה ממנו מכל האיברים. ועל זה בלולה בשמן כתית, להנות ולהיות נזונה ממנו.

מן המפרשים

אור יקר: ההוא משחא אלא בלא תיאובתא דשייפין מפני שאין קישוטין לשכינתא ואין להם חשק להשפיעה, ומטעם זה כיון שאינו שפע היורה כחץ שיהיה בו חיים עליונים מאין סוף, מרוב חשק התאוה ודבקות יסוד בה ומרבה בחינותיו בה לרמוז אל סוד תנועת הזכר ממש,…

קרני אור: וצדיק וצדיק. ר"ל יסוד 'איהו' כו', והוא סוד נעלם וד"ל:

הסולם: וצדיק איהו דכתיש וכו': וצדיק, שהוא יסוד, הוא הכותש כתישים, ומוציא מכל אלו אברים העליונים, מספירות דז"א, שהם זיתים קדושים, שמן המשחה, בתשוקה שלמה אל הנוקבא שהיא המלכות. ואם אינו כותש, לא יצא שמן ההוא אלא בלי תשוקת האברים,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר