למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד - שושן עדות אלו סנהדרין גדולה סוגה בשושנים
פנחס · בא נשר ונטל שושנה - סוד שושן עדות שהיא סנהדרין וכוכבי השרביט המשבחים בשמם · מאמר 66 · פיסקה 2 · דף רלג ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר רִבִּי פִּנְחָס עַל זֶה, ׳לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד׳ (תהילים ס, א), מַאי לְלַמֵּד. לְאוֹלְפָא לִבְנֵי עָלְמָא חָכְמְתָא. וְהָא אוֹקְמוּהָ, ׳שׁוּשַׁן עֵדוּת׳, אִלֵּין סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה. דִּכְתִיב בָּהּ, ׳סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳ (שיר השירים ז, ג). ׳מִכְתָּם לְדָוִד׳ סִימָנָא דְּאַחְזִיאוּ לֵיהּ לְדָוִד, כַּד שָׁדַר לְיוֹאָב ׳לַאֲרַם נַהֲרַיִם׳ וּלְאֲרָם צוֹבָא, לְאַגָחָא בְּהוּ. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, דָּא אִיהוּ ׳שׁוּשַׁן עֵדוּת׳ דְּקַיְּימָא הָכָא, הָא כֹּכָבַיָּא בִּשְׁמַיָּא, שְׁכִינְתָּא עֲלָן, וְדַרְגִּין עִלָּאִין בַּהֲדָהּ, וְסִיַּיעְתָּא קַדִישָׁא לְתוּשְׁבַּחְתָּא, דָּא אִיהוּ שׁוּשָׁן בִּשְׁלִימוּ כְּדְקָא יֵאוֹת. קָמוּ וְאָזְלוּ. אִלֵּין הָכָא וְאִלֵּין הָכָא. אָזַל לֵיהּ רִבִּי פִּנְחָס, וּבַת בִּכְפַר עַקִימִין, וְרִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי חִיָּיא בַּהֲדֵיהּ. עַד דְּאַקְדִימוּ לְמֵיזָל, יָתְבוּ וּמְחַכּוּ לִנְהוֹרָא דְּצַפְרָא, זָקִיף עֵינוֹי רִבִּי חִיָּיא, וְחָמָא אִלֵּין כּוֹכָבַיָיא דְּשַׁרְבִיטָא, דְּקָא מְרַהֲטָן וְאָזְלָן. אָמַר, וַדַּאי בְּכַמָּה זִמְנִין שָׁאַלְנָא עַל אִלֵּין כּוֹכָבַיָיא.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר רַבִּי פִּנְחָס עַל זֶה, ׳לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד׳ (תהלים ס, א) - מַהוּ לְלַמֵּד? לְלַמֵּד לִבְנֵי הָעוֹלָם חָכְמָה. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, ׳שׁוּשַׁן עֵדוּת׳ - אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׳ (שיר השירים ז, ג) - ׳מִכְתָּם לְדָוִד׳ - סִימָן שֶׁהֶרְאוּ לוֹ, לְדָוִד, כַּאֲשֶׁר שָׁלַח לְיוֹאָב ׳לַאֲרַם נַהֲרַיִם׳ וְלַאֲרַם צוֹבָה לְהִלָּחֵם בָּהֶם. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, זֶהוּ ׳שׁוּשַׁן עֵדוּת׳ שֶׁקַּיָּם כָּאן. הֲרֵי הַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם, שְׁכִינָה עָלֵינוּ, וּמַדְרֵגוֹת עֶלְיוֹנוֹת עִמָּהּ, וְעֶזְרָה קְדוֹשָׁה לְשֶׁבַח. זֶהוּ שׁוּשָׁן בִּשְׁלֵמוּת כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. קָמוּ וְהָלְכוּ אֵלּוּ לְכָאן וְאֵלּוּ לְכָאן. הָלַךְ לוֹ רַבִּי פִּנְחָס וְלָן בִּכְפָר עֲקִימִין, וְרַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי חִיָּיא עִמּוֹ. עֵד שֶׁהִקְדִּימוּ לָלֶכֶת, יָשְׁבוּ וְחִכּוּ לְאוֹר הַבּקֶר. זָקַף עֵינָיו רַבִּי חִיָּיא וְרָאָה אֵלּוּ כּוֹכָבִים שֶׁל שַׁרְבִיט שֶׁרָצִים וְהוֹלְכִים. אָמַר, וַדַּאי בְּכַמָּה פְעָמִים שָׁאַלְתִּי עַל אֵלּוּ הַכּוֹכָבִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר רבי פנחס על זה, ׳למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד׳ (תהילים ס, א), מאי ללמד. לאולפא לבני עלמא חכמתא. והא אוקמוה, ׳שושן עדות׳, אלין סנהדרי גדולה. דכתיב בה, ׳סוגה בשושנים׳ (שיר השירים ז, ג). ׳מכתם לדוד׳ סימנא דאחזיאו ליה לדוד, כד שדר ליואב ׳לארם נהרים׳ ולארם צובא, לאגחא בהו. אמר רבי פנחס, דא איהו ׳שושן עדות׳ דקיימא הכא, הא ככביא בשמיא, שכינתא עלן, ודרגין עלאין בהדה, וסייעתא קדישא לתושבחתא, דא איהו שושן בשלימו כדקא יאות. קמו ואזלו. אלין הכא ואלין הכא. אזל ליה רבי פנחס, ובת בכפר עקימין, ורבי יצחק ורבי חייא בהדיה. עד דאקדימו למיזל, יתבו ומחכו לנהורא דצפרא, זקיף עינוי רבי חייא, וחמא אלין כוכבייא דשרביטא, דקא מרהטן ואזלן. אמר, ודאי בכמה זמנין שאלנא על אלין כוכבייא.
התרגום: פתח ואמר רבי פנחס על זה, ׳למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד׳ (תהלים ס, א) - מהו ללמד? ללמד לבני העולם חכמה. והרי פרשוהו, ׳שושן עדות׳ - אלו סנהדרין גדולה, שכתוב בה ׳סוגה בשושנים׳ (שיר השירים ז, ג) - ׳מכתם לדוד׳ - סימן שהראו לו, לדוד, כאשר שלח ליואב ׳לארם נהרים׳ ולארם צובה להלחם בהם. אמר רבי פנחס, זהו ׳שושן עדות׳ שקים כאן. הרי הכוכבים בשמים, שכינה עלינו, ומדרגות עליונות עמה, ועזרה קדושה לשבח. זהו שושן בשלמות כמו שצריך. קמו והלכו אלו לכאן ואלו לכאן. הלך לו רבי פנחס ולן בכפר עקימין, ורבי יצחק ורבי חייא עמו. עד שהקדימו ללכת, ישבו וחכו לאור הבקר. זקף עיניו רבי חייא וראה אלו כוכבים של שרביט שרצים והולכים. אמר, ודאי בכמה פעמים שאלתי על אלו הכוכבים.
מן המפרשים
קרני אור: סימנא דאחזיאו סימנא דאחזיאו כו'. אינו מובן:
הסולם: פתח ואמר ר' פנחס וכו': פו"א ר"פ על זה. על הנשר שלקח השושנה. למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד . מהו ללמד. היינו ללמד לבני העולם חכמה. וכבר העמידוהו. שושן עדות, אלו סנהדרי גדולה. שהיא המלכות המלבשת את הבינה, שהמוחין דבינה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: