ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 52: כמראה מתניו ורגליהם רגל ישרה - סוד תקוני התפלה כנגד שוקי החיות ומעוף המלאכים › פיסקה 5 (רכט ע"ב)

כשמתפללים ישראל מיכאל עף במעוף אחד וגבריאל בשתים - ובכל קול ששם הוי שם רצים ושבים בשליחות קונם

פנחס · כמראה מתניו ורגליהם רגל ישרה - סוד תקוני התפלה כנגד שוקי החיות ומעוף המלאכים · מאמר 52 · פיסקה 5 · דף רכט ע"ב

לשון הזוהר

הָכִי כַּד מְצַּלִין יִשְׂרָאֵל, מִיכָאֵ"ל טָאס עָלְמָא בְּטִיסָא חֲדָא. וְגַבְרִיאֵ"ל טָאס בִּתְרֵין טָאסִין. וְכַד נָפִיק דִּבּוּרָא מִיִשְׂרָאֵל, בַּהֲלָכָה, בִּצְּלוֹתָא, וּבְכָל פִּקּוּדָא דִּשְׁכִינְתָּא תַּמָּן. אִינּוּן רָצִּין לְגַבָּהּ, וְשָׁבִין בָּהּ בִּשְׁלִיחוּת מָארֵיהוֹן. וּבְכָל אֲתָר דְּשַׁמְעִין קָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, דְּתַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִינּוּן רָצִּין לְגַבֵּי הַהוּא קָלָא, וְתַיְיבִין בָּהּ בִּשְׁלִיחוּתָא דְּמָארֵיהוֹן. דִּבְכָל קָלָא דְּשֵׁם יְדוָֹ"ד לֵית תַּמָּן, בְּדִבּוּרָא דְּלֵית תַּמָּן אֲדֹנָי, לָא רָצִּין וְשָׁבִין תַּמָּן. וּבְגִין דָּא, ׳וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה׳, ׳כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי׳ (הושע יד, י) יְדוָֹ"ד, בַּאֲתָר דַּיְדוָֹ"ד תַּמָּן, אִיהוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה. וְאִי לֵית תַּמָּן יְדוָֹ"ד, לָאו אִיהוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה.

תרגום

כָּךָ כַּאֲשֶׁר מִתְפַּלְלִים יִשְׂרָאֵל, מִיכָאֵ"ל עָף הָעוֹלָם בְּמָעוֹף אֶחָד. וְגַבְרִיאֵ"ל עָף בִּשְׁתֵּי עֲפִיפוֹת. וְכַאֲשֶׁר יוֹצֵא דִבּוּר מִיִּשְׂרָאֵל בַּהֲלָכָה, בִּתְפִלָּה וּבְכָל מִצְוָה שֶׁהַשְּׁכִינָה שָׁם - הֵם רָצִים אֶצְלָהּ וְשָׁבִים בָּהּ בִּשְׁלִיחוּת קוֹנָם. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁשּׁוֹמְעִים קוֹל הַתּוֹרָה, שֶׁשָּׁם הקב"ה, הֵם רָצִים אֵצֶל הַקּוֹל הַהוּא, וְשָׁבִים בָּהּ בִּשְׁלִיחוּת קוֹנָם. שֶׁבְּכָל קוֹל שֶׁשֵּׁם יְהֹוָ"ה אֵינוֹ שָׁם, וּבְדִבּוּר שֶׁאֵין שָׁם אֲדנָי, לֹא רָצִים וְשָׁבִים שָׁם. וּמִשּׁוּם זֶה, ׳וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה׳, ׳כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה'׳ (הושע יד, י). בְּמָקוֹם שֶׁשֵּׁם יְהֹוָ"ה שָׁם, הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה. וְאִם אֵין שָׁם יְהֹוָ"ה, אֵין הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הכי כד מצלין ישראל, מיכא"ל טאס עלמא בטיסא חדא. וגבריא"ל טאס בתרין טאסין. וכד נפיק דבורא מישראל, בהלכה, בצלותא, ובכל פקודא דשכינתא תמן. אינון רצין לגבה, ושבין בה בשליחות מאריהון. ובכל אתר דשמעין קלא דאורייתא, דתמן קודשא בריך הוא, אינון רצין לגבי ההוא קלא, ותייבין בה בשליחותא דמאריהון. דבכל קלא דשם ידו"ד לית תמן, בדבורא דלית תמן אדני, לא רצין ושבין תמן. ובגין דא, ׳ורגליהם רגל ישרה׳, ׳כי ישרים דרכי׳ (הושע יד, י) ידו"ד, באתר דידו"ד תמן, איהו דרך ישרה. ואי לית תמן ידו"ד, לאו איהו דרך ישרה.

התרגום: כך כאשר מתפללים ישראל, מיכא"ל עף העולם במעוף אחד. וגבריא"ל עף בשתי עפיפות. וכאשר יוצא דבור מישראל בהלכה, בתפלה ובכל מצוה שהשכינה שם - הם רצים אצלה ושבים בה בשליחות קונם. ובכל מקום ששומעים קול התורה, ששם הקב"ה, הם רצים אצל הקול ההוא, ושבים בה בשליחות קונם. שבכל קול ששם יהו"ה אינו שם, ובדבור שאין שם אדני, לא רצים ושבים שם. ומשום זה, ׳ורגליהם רגל ישרה׳, ׳כי ישרים דרכי ה'׳ (הושע יד, י). במקום ששם יהו"ה שם, היא דרך ישרה. ואם אין שם יהו"ה, אין היא דרך ישרה.

מן המפרשים

אור יקר: פקודא דשכינתא תמן כלומר שאינה פגומה מצד איזו כוונה, וכן קלא דאורייתא דקכ״ה תמן לאפוקי אורייתא שאינה לשמה כדמפרש ואזיל, ותכין בשליחותא דמאריהון, הענין שהם רצין למטה כדי לקבל התורה או התפלה ושבים למעלה בתפלה ובתורה לעורר הייחוד…

קרני אור: ורגליהם רגל ישרה ורגליהם רגל ישרה. ר"ל 'ורגליהם' של מלאכים באיזה מקום הם הולכים, ' רגל ישרה ' ר"ל במקום שיש שם ישר, דהיינו תורה או מצוה, וז"ש 'באתר דהוי"ה תמן' כו':

הסולם: ורגליהם רגל ישרה: כי הרגלים של המזיקים כולן עקלתון. ורגליהם, דהיינו הרגלים של החיות הקדושות נאמר בהן ורגליהם רגל ישרה, שהוא מצד חיה, שהוא ישראל, ישראל כולל ג' חיות שנאמר בהם האבות הן הן המרכבה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר