ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 38: צו את בני ישראל את קרבני - סוד עשן הדין וריח הרחמים בקטרת המבטלת מות › פיסקה 1 (רכד ע"א)

צו את בני ישראל את קרבני לחמי - בקרבן יש עשן ויש ריח נחוח, עשן מצד הדין וריח מצד הרחמים

פנחס · צו את בני ישראל את קרבני - סוד עשן הדין וריח הרחמים בקטרת המבטלת מות · מאמר 38 · פיסקה 1 · דף רכד ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר, ׳צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחוֹחִי׳. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, בְּקָרְבָּנָא אִית עָשָׁן, וְאִית רֵיחַ, וְאִית ׳רֵיחַ נִיחֹחַ׳, עָשָׁן אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּדִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יהו"ה׳ (דברים כט, יט). ׳עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל׳ (תהילים יח, ט). ׳רֵיחַ נִיחֹחִי׳, רַחֲמֵי. ׳וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׳ (שיר השירים נ, ט).

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִחוֹחִי׳ (במדבר כח, ב) - רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, בַּקָּרְבָּן יֵשׁ עָשָׁן, וְיֵשׁ רֵיחַ, וְיֵשׁ ׳רֵיחַ נִיחֹחַ׳. עָשָׁן הוּא מִצַּד הַדִּין, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה'׳ (דברים כט, יט). ׳עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל׳ (תהלים יח, ט). ׳רֵיחַ נִיחֹחִי׳, רַחֲמִים. ׳וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׳ (שיר השירים ז, ט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר, ׳צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי׳. רבי יהודה אמר, בקרבנא אית עשן, ואית ריח, ואית ׳ריח ניחח׳, עשן איהו מסטרא דדינא, הדא הוא דכתיב, ׳כי אז יעשן אף יהו"ה׳ (דברים כט, יט). ׳עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל׳ (תהילים יח, ט). ׳ריח ניחחי׳, רחמי. ׳וריח אפך כתפוחים׳ (שיר השירים נ, ט).

התרגום: דבר אחר ׳צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח נחוחי׳ (במדבר כח, ב) - רבי יהודה אמר, בקרבן יש עשן, ויש ריח, ויש ׳ריח ניחח׳. עשן הוא מצד הדין, זהו שכתוב ׳כי אז יעשן אף ה'׳ (דברים כט, יט). ׳עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל׳ (תהלים יח, ט). ׳ריח ניחחי׳, רחמים. ׳וריח אפך כתפוחים׳ (שיר השירים ז, ט).

מן המפרשים

אור החמה: רכד. ד"א צו את בני ישראל וכו' אית עשן ואית ריח. הכוונה שבקרבן אית עשן ואית ריח וב' בחינות אלו למתק ולתקן ב' בחי' באצילות א' בחי' הדין והב' בחי' הרחמים ולראיה שהעשן הוא בחי' דין מייתי קרא דאז יעשן אף ה' ועשן המערכה לקשר הדין עם…

אור יקר: אית עשן ואית ריח לא נעלם מר׳ יהודה כי אומרו.

הסולם: ד"א, צו את וגו': פירוש אחר. צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי. ר' יהודה אמר, בקרבן, יש עשן, ויש ריח, ויש ריח ניחוח. עשן הוא מצד הדין. ז"ש, כי אז יעשן אף ה'. עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל. ריח ניחוח הוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: