תבאמו ותטעמו בהר נחלתך - מכון לשבתך זה בית ראשון, מקדש הוי כוננו ידיך זה בית שני
פנחס · שאלות הגוי לרבי אליעזר - סוד בית ראשון ושני שיורדים כאחד מלמעלה לעתיד לבא · מאמר 24 · פיסקה 6 · דף רכא ע"א
לשון הזוהר
וּמִדְּאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ בְּמַדְבְּרָא, מִיתוּ, וְאַכְנָס לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנַיְיהוּ בְּאַרְעָא. (אוליפו עובדיהון) וּבֵיתָא אִתְבְּנֵי עַל יְדָא דְּבַר נָשׁ, וּבְגִין כַּךְ לָא אִתְקְיָּים. וּשְׁלֹמֹה הֲוָה יָדַע, דִּבְגִין דְּהַאי עוֹבָדָא דְּבַר נָשׁ לָא יִתְקָיָּים, וְעַל דָּא אָמַר, ׳אִם יהו"ה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ׳ (תהילים קכז, א), דְּהָא לֵית לֵיהּ בֵּיהּ קִיוּמָא. בְּיוֹמוֹי דְּעֶזְרָא, גָּרַם חֲטָּאָה, וְאִצְטָרְכוּן אִינּוּן לְמִבְנֵי, וְלָא הֲוָה בֵּיהּ קִיוּמָא. וְעַד כְּעַן, בִּנְיָינָא קַדְמָאָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא הֲוָה בְּעָלְמָא, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, ׳בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ ם יהו"ה׳ (תהילים קמז, ב), אִיהוּ וְלָא אָחֳרָא. וּבִנְיָינָא דָּא אֲנָן מְחַכָּאן, וְלָא בִּנְיָינָא דְּבַר נָשׁ, דְּלֵית בֵּיהּ קִיּוּמָא כְּלַל.
תרגום
וּמִשֶּׁהִרְגִּיזוּ לְפָנָיו בַּמִּדְבָּר - מֵתוּ, וְהִכְנִיס הקב"ה אֶת בְּנֵיהֶם לָאָרֶץ, (לָמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם) וְהַבַּיִת נִבְנָה עַל יְדֵי אָדָם, וְלָכֵן לֹא עָמַד. וּשְׁלֹמֹה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמִשּׁוּם שֶׁמַּעֲשֶׂה זֶה שֶׁל אָדָם לֹא יַעֲמֹד, וְעַל זֶה אָמַר, ׳אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בּוֹ עֲמִידָה׳ (תהלים קכז, א). בִּימֵי עֶזְרָא גָּרַם הַחֵטְא, וְהִצְטָרְכוּ הֵם לִבְנוֹת, וְלֹא הָיְתָה בּוֹ עֲמִידָה. וְעַד עַכְשָׁו בִּנְיַן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הקב"ה לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, וְלֶעָתִיד לָבא כָּתוּב ׳בּוֹנֵה יְרוּשָׁלם ה'׳ (שם קמז). הוּא וְלֹא אַחֵר. וּלְבִנְיָן זֶה אָנוּ מְחַכִּים, וְלֹא בִּנְיַן אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ עֲמִידָה כְּלָל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומדארגיזו קמיה במדברא, מיתו, ואכנס לון קודשא בריך הוא לבנייהו בארעא. (אוליפו עובדיהון) וביתא אתבני על ידא דבר נש, ובגין כך לא אתקיים. ושלמה הוה ידע, דבגין דהאי עובדא דבר נש לא יתקיים, ועל דא אמר, ׳אם יהו"ה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו׳ (תהילים קכז, א), דהא לית ליה ביה קיומא. ביומוי דעזרא, גרם חטאה, ואצטרכון אינון למבני, ולא הוה ביה קיומא. ועד כען, בניינא קדמאה דקודשא בריך הוא, לא הוה בעלמא, ולזמנא דאתי כתיב, ׳בונה ירושל ם יהו"ה׳ (תהילים קמז, ב), איהו ולא אחרא. ובניינא דא אנן מחכאן, ולא בניינא דבר נש, דלית ביה קיומא כלל.
התרגום: ומשהרגיזו לפניו במדבר - מתו, והכניס הקב"ה את בניהם לארץ, (למדו מעשיהם) והבית נבנה על ידי אדם, ולכן לא עמד. ושלמה היה יודע שמשום שמעשה זה של אדם לא יעמד, ועל זה אמר, ׳אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו שהרי אין לו בו עמידה׳ (תהלים קכז, א). בימי עזרא גרם החטא, והצטרכו הם לבנות, ולא היתה בו עמידה. ועד עכשו בנין הראשון של הקב"ה לא היה בעולם, ולעתיד לבא כתוב ׳בונה ירושלם ה'׳ (שם קמז). הוא ולא אחר. ולבנין זה אנו מחכים, ולא בנין אדם, שאין לו עמידה כלל.
מן המפרשים
קרני אור: דאליפו עובדיהון דאליפו עובדיהון. א"ל עובדיהון דאבהתהון, ור"ל עובדין בישין. או א"ל עובדין דשבעה עממין דהוו בארץ כנען:
הסולם: ומדארגיזו קמיה במדברא וכו': ומשהכעיסו לפניו במדבר, מתו, והביא הקב"ה את בניהם בארץ. ובית המקדש נבנה על ידי אדם. וע"כ לא נתקיים. כי הם צריכים להיות פעולתו של הקב"ה. ושלמה היה יודע שמשום שזה הוא מעשה ידי אדם לא יתקיים. וע"כ אמר,…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ועד כען בניינא וכו' מכאן שאותו בה"מ בנוי ומשוכלל ברום חביון ולא חסר לו אלא להיות בעולם וכמש"ה בונה ירושלים ה' ולא אמר יבנה לעתיד כמ"ש נדחי ישראל יכנס שזה יתחדש לעתיד:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: