גם בני העולם אברים זה עם זה - מלקה הקבה צדיק אחד ובחבורתו נרפא לכלם
פנחס · אל תתנו דמי לקבה - סוד דפק הגלות ומדוע לוקה הצדיק לכפר ולרפא את הדור · מאמר 15 · פיסקה 8 · דף ריח ע"א
לשון הזוהר
אוּף הָכִי בְּנֵי עָלְמָא אִינּוּן שַׁיְיפִין דָּא עִם דָּא. בְּשַׁעֲתָא דְּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אַסְוָותָא לְעָלְמָא, אַלְקֵי לְחַד צַדִּיקָא בֵּינַיְיהוּ, בְּמַרְעִין וּבְמַכְתְּשִׁין, וּבְגִינֵיהּ יָהִיב אַסְוָותָא לְכֹלָּא. מְנָלָן. דִּכְתִּיב, ׳וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדוּכָּא מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נג, ה). ׳וּבַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׳. וּבַחֲבוּרָתוֹ, אֲקָזוּתָא דְּדָמָא, כְּמַאן דְּאָקִיז דְּרוֹעָא, וּבְהַהוּא חַבּוּרָא ׳נִרְפָא לָנוּ׳, אַסְוָותָא הוּא לָנָא לְכָל שַׁיְיפִין דְּגוּפָא.
תרגום
גַּם כָּךְ בְּנֵי הָעוֹלָם הֵם אֵיבָרִים זֶה עִם זֶה. בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה הקב"ה לָתֵת רְפוּאָה לָעוֹלָם, מַלְקֶה צַדִּיק אֶחָד בֵּינֵיהֶם בְּמַחֲלוֹת וּמַכּוֹת, וּבִגְלָלוֹ נוֹתֵן רְפוּאָה לַכֹּל. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדֻכָּא מֵעֲונֹתֵינוּ וְגוֹ'׳ (ישעיה נג, ה) ׳וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ׳ (ישעיה נג, ה) - וּבַחֲבֻרָתוֹ - הַקָּזַת דָּם, כְּמוֹ מִי שֶׁמַּקִּיז זְרוֹעַ, וּבְאוֹתָהּ חֲבוּרָה ׳נִרְפָּא לָנוּ׳, רְפוּאָה הוּא לָנוּ לְכָל אֵיבְרֵי הַגּוּף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אוף הכי בני עלמא אינון שייפין דא עם דא. בשעתא דבעי קודשא בריך הוא למיהב אסוותא לעלמא, אלקי לחד צדיקא בינייהו, במרעין ובמכתשין, ובגיניה יהיב אסוותא לכלא. מנלן. דכתיב, ׳והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו וגו'׳ (ישעיהו נג, ה). ׳ובחבורתו נרפא לנו׳. ובחבורתו, אקזותא דדמא, כמאן דאקיז דרועא, ובההוא חבורא ׳נרפא לנו׳, אסוותא הוא לנא לכל שייפין דגופא.
התרגום: גם כך בני העולם הם איברים זה עם זה. בשעה שרוצה הקב"ה לתת רפואה לעולם, מלקה צדיק אחד ביניהם במחלות ומכות, ובגללו נותן רפואה לכל. מנין לנו? שכתוב ׳והוא מחלל מפשעינו מדכא מעונתינו וגו'׳ (ישעיה נג, ה) ׳ובחברתו נרפא לנו׳ (ישעיה נג, ה) - ובחברתו - הקזת דם, כמו מי שמקיז זרוע, ובאותה חבורה ׳נרפא לנו׳, רפואה הוא לנו לכל איברי הגוף.
מן המפרשים
אור יקר: עלמא אינון שייפין כי כל הנשמות יחד הם גוף אחד מהם תלויות בשער מהם ברישא מהם בעיינין מהם באודנין וכו׳ כדפירש׳ בתיקונים, מחירו דשליט עליה כעין איוב כדפי׳ בזוהר, והענין כי הקליפות הם התובעות הדין על הדור ומקטרגים על מעשיהם למעלה,…
הסולם: אוף הכי בני וכו': אף כך, בני העולם הם אברים זה עם זה. בשעה שרוצה הקב"ה לתת רפואה לעולם הוא מכה לצדיק אחד שביניהם, במחלות ובנגעים, ובשבילו נותן רפואה לכל, מאין לנו זה, כי כתוב, והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו וגו ' ובחבורתו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: