אברהם הוא מים ולכן כבד לימין - אם מתרבים חטאי בני אברהם נכבד החלי מצד הכבד
פנחס · משל הרועה והתיש - סוד לקוי זרועות האבות בעוון הדור וכפרת הצדיקים על ישראל · מאמר 14 · פיסקה 6 · דף ריט ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דְּאַבְרָהָם אִיהוּ מַיִם, שַׁוִּי זַרְעֵיהּ בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם וּבְגִין דָּא כָּבֵד לִימִינָא דְּאַבְרָהָם, וּמָרָה, דְּכָבֵד חֶרֶב דִּילֵיהּ, אִיהִי מָרָה, אִתְּמַר בָּהּ ׳וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה׳ (משלי ה, ד). וְאִי חוֹבִין מִתְרַבִּין בִּבְנוֹי דְּאַבְרָהָם דְּאִינּוּן בְּגָלוּתָא דֶּאֱדוֹם, אִתְיְקַר בֵּיהּ מְרָע עָלַיְיהוּ מִסִּטְרָא דְּכָבֵד, דְּרוֹעָא יְמִינָא צָּרִיךְ לְאַלְקָאָה לְאָקָזָא דָּמֵיהּ מִנֵּיהּ, דְּמַאן דְּנַטְלִין מִנֵּיהּ מָמוֹנֵיהּ, כְּאִילּוּ שְׁפִיכוּ דָּמֵיהּ, וְאִשְׁתְּאַר עָנִי, דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת. וְאִי חוֹבִין מִתְרַבִּין מִסִּטְרָא דִּבְנֵי יִצְּחָק, דְּאִינּוּן (ס"א בגלותא) בֵּין יִשְׁמָעֵאל, בֵּי מַרְעֵיהּ יִתְיְקַר מִסִּטְרָא דִּטְחוֹל לִשְׂמָאלָא, וְצָּרִיךְ לְאָקָזָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, וְלָא יַתִּיר.
תרגום
וּמִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם הוּא מַיִם, שָׂם זַרְעוֹ בְּגָלוּת אֱדוֹם, וּמִשּׁוּם זֶה כָּבֵד לִימִין אַבְרָהָם. וּמָרָה, שֶׁהַכָּבֵד הוּא חֶרֶב שֶׁלָּהּ, הִיא מָרָה, נֶאֱמַר בָּהּ ׳וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה׳ (משלי ה, ד) - וְאִם מִתְרַבִּים הַחֲטָאִים בִּבְנֵי אַבְרָהָם, שֶׁהֵם בְּגָלוּת אֱדוֹם, נִכְבָּד בּוֹ הַחֹלִי עֲלֵיהֶם מִצַּד הַכָּבֵד. זְרוֹעַ יָמִין צָרִיךְ לְהַלְקוֹת, לְהַקִּיז מִמֶּנּוּ דָם. שֶׁמִּי שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָמוֹ, וְנִשְׁאַר עָנִי, שֶׁעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת. וְאִם הַחֲטָאִים מִתְרַבִּים מִצַּד בְּנֵי יִצְחָק, שֶׁהֵם (בַּגָּלוּת) בֵּין יִשְׁמָעֵאל, בֵּית חָלְיוֹ יִכְבַּד מִצַּד טְחוֹל שֶׁבִּשְׂמֹאל, וְצָרִיךְ לְהַקִּיז זְרוֹעַ שְׂמֹאל, וְלֹא יוֹתֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דאברהם איהו מים, שוי זרעיה בגלותא דאדום ובגין דא כבד לימינא דאברהם, ומרה, דכבד חרב דיליה, איהי מרה, אתמר בה ׳ואחריתה מרה כלענה׳ (משלי ה, ד). ואי חובין מתרבין בבנוי דאברהם דאינון בגלותא דאדום, אתיקר ביה מרע עלייהו מסטרא דכבד, דרועא ימינא צריך לאלקאה לאקזא דמיה מניה, דמאן דנטלין מניה ממוניה, כאילו שפיכו דמיה, ואשתאר עני, דעני חשוב כמת. ואי חובין מתרבין מסטרא דבני יצחק, דאינון (ס"א בגלותא) בין ישמעאל, בי מרעיה יתיקר מסטרא דטחול לשמאלא, וצריך לאקזא דרועא שמאלא, ולא יתיר.
התרגום: ומשום שאברהם הוא מים, שם זרעו בגלות אדום, ומשום זה כבד לימין אברהם. ומרה, שהכבד הוא חרב שלה, היא מרה, נאמר בה ׳ואחריתה מרה כלענה׳ (משלי ה, ד) - ואם מתרבים החטאים בבני אברהם, שהם בגלות אדום, נכבד בו החלי עליהם מצד הכבד. זרוע ימין צריך להלקות, להקיז ממנו דם. שמי שלקחו ממנו ממונו כאלו שפכו דמו, ונשאר עני, שעני חשוב כמת. ואם החטאים מתרבים מצד בני יצחק, שהם (בגלות) בין ישמעאל, בית חליו יכבד מצד טחול שבשמאל, וצריך להקיז זרוע שמאל, ולא יותר.
מן המפרשים
יהל אור: דהא ניחא ליה לסט"א כו' כדין לכל עלמא. הוא מאמר הזוהר דכאן דהא ניחא כו' ועל זה ציין הר"מ ואמר אדהכי הא טולא כו' אדהכי הא רעיא מהימנא אתי ואמר לון כו'.[ע"כ מה"ב] וכ"ש דנצח ליה כו'. למסבל באהבה: ובגין דאברהם איהו מים כו'. דמים…
אור החמה: ריט. ואי חובין מתרבין מבנוי דאברהם והיינו אותם שגלו מפני שחטאו במניעת הטוב כנזכר והם שאותם שהם בנוי דאברהם אותם שטבעם שפלים ונפסדים ומתעצלים לטוב ולרע שנשמתם מן הימין ובסבת העון גלו לבין אדום ואם אותם הנשמות הוסיפו מעשה וחטאו…
קרני אור: כבד לימינא דאברהם כבד לימינא דאברהם. ר"ל כבד הוא עשו והוא בימין, ואברהם נמי בימין, ולהכי 'שוי זרעיה בגלותא דאדום', ואינו מובן: