קושיית לפעמים טועה אחד ואומר חוזרני בי - עד שיעשו הוראה ברורה מהדבור שחלקו עליו
פנחס · מנורת זהב טהור כלל ופרט - סוד דרשות בעלי המשנה כמתקני תכשיטי הכלה · מאמר 117 · פיסקה 4 · דף רנד ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, אִי כַּךְ הוּא, מַאי אִיהוּ דִּלְזִמְנִין טָעֵי חַד מִנַּיְיהוּ, וְיֵימָּא הַדְרֵי בִּי. אֶלָּא עַד דְּיָעַבְדֵי הוֹרָאָה מֵהַהִיא מִלָּה דְּחוֹלְקִין עָלָהּ, יָכִיל הַהוּא דְּאַקְשֵׁי עָלָהּ, לְמֵימַר הַדְרֵי בִּי. דְּלָא כָּל מְפָרְקֵי תַּכְשִׁיטִין דְּכַלָּה, יַדְעִין בַּחֲתִיכוֹת לְאָן אַזְלָן, עַד דִּיְהֵא פְּסָק עַל בּוּרְיֵיהּ, פִּרוּקִין דַּהֲלָכוֹת עַל בּוּרְיֵיהוֹן.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ הוּא, מַהוּ שֶׁלִּפְעָמִים טוֹעֶה אֶחָד מֵהֶם וְיֹאמַר חוֹזְרַנִי בִּי? אֶלָּא עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ הוֹרָאָה מֵאוֹתוֹ דִּבּוּר שֶׁחוֹלְקִים עָלָיו, יָכוֹל אוֹתוֹ שֶׁהִקְשָׁה עָלָיו לוֹמַר חוֹזְרַנִי בִּי. שֶׁלֹּא כָּל אֵלּוּ שֶׁמְּפָרְקִים תַּכְשִׁיטֵי הַכַּלָּה יוֹדְעִים בַּחֲתִיכוֹת לְאָן הוֹלְכוֹת, עַד שֶׁיְּהֵא הַפְּסָק עַל בֻּרְיוֹ, תֵּרוּצֵי הַהֲלָכוֹת עַל בֻּרְיָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, אי כך הוא, מאי איהו דלזמנין טעי חד מנייהו, ויימא הדרי בי. אלא עד דיעבדי הוראה מההיא מלה דחולקין עלה, יכיל ההוא דאקשי עלה, למימר הדרי בי. דלא כל מפרקי תכשיטין דכלה, ידעין בחתיכות לאן אזלן, עד דיהא פסק על בורייה, פרוקין דהלכות על בורייהון.
התרגום: ואם תאמר, אם כך הוא, מהו שלפעמים טועה אחד מהם ויאמר חוזרני בי? אלא עד שיעשו הוראה מאותו דבור שחולקים עליו, יכול אותו שהקשה עליו לומר חוזרני בי. שלא כל אלו שמפרקים תכשיטי הכלה יודעים בחתיכות לאן הולכות, עד שיהא הפסק על בריו, תרוצי ההלכות על ברים.
מן המפרשים
קרני אור: עד דיעבדו הוראה עד דיעבדו הוראה. ר"ל קודם שנתברר הוראה זו שנחלקו האמוראים זע"ז:
הסולם: ואי תימא אי וכו': ואם תאמר, אם כך הוא, מה הוא שלפעמים טועה אחד מהם, ואומר אני מתחרט. ומשיב. אלא מטרם שפוסק הוראה באותו דבר שחולקים בו, יכול אותו שמקשה עליו, לומר אני מתחרט. כי לא כל המפרקים לעשות תכשיטי כלה יודעים לאן הולכות…