ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 106: גער חית קנה - סוד שלטון רומי הנרמז בחמץ ושבירתו לעתיד על ידי שני המשיחים › פיסקה 2 (רנב ע"א)

במצרים שולטת בחמץ כששבר הקבה הוציא חמץ והכניס מצה - בחוט קטן שבר חית חמץ

פנחס · גער חית קנה - סוד שלטון רומי הנרמז בחמץ ושבירתו לעתיד על ידי שני המשיחים · מאמר 106 · פיסקה 2 · דף רנב ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּמִצְרַיִם אִיהִי שַׁלְטָא, וּמִנָהּ נַפְקוּ כַּמָה שֻׁלְטָנִין לְזִנַּיְיהוּ, וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּחָמֵץ, כֵּיוָן דְּתָבַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַפִּיק חָמֵץ וְאָעִיל מַצָּה. בְּמָה. בְּחוּטָא זְעֵירָא מִכֹּלָּא, תָּבַר ח' חָמֵץ, וְאִתְעָבִיד מַצָּה. אִינּוּן אַתְוָון. אֶלָּא דְּתָבַר ח' דְּהַאי חַיָּה, דְּאִקְרֵי חָמֵץ. וְעַל דָּא אִקְרֵי ׳חַיַּת קָנֶה׳, דְּנוֹחַ לְאַתְבְּרָא כְּקָנֶה דָּא. בְּמָה אִתְּבַּר. בְּחוּטָא זְעֵירָא כְּנִימָא, תָּבַר ח' וְאִתְעֲבָר מֵאֵיתָנָהּ, וַהֲוָה מַצָּה. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳גְּעַר חַיַּת קָנֶה׳, גָּעַר בָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַתְּבַּר ח' חָמֵץ, וְאִתְעָבִיד ה'. (ס"א ואתעבר ח' חמץ ואתאביד) וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְתַּבְרָא לֵיהּ לְהַהוּא קָנֶה, כְּגַוְונָא דָּא, יַתְבָּר רַגְלֵיהּ דְּק' מִקָנֶה, וְיִשְׁתְּאַר הִנֵּה. ׳הִנֵּה יהו"ה אֱלֹהִים בְּחָזָק יָבֹא וּזְרוֹעוֹ מוֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעוּלָּתוֹ לְפָנָיו׳ (ישעיהו מ, י). מַאי וּפְעוּלָּתוֹ. דָּא פֹּעַל דְּהַהִיא ק' (ס"א פעולה דההוא חמץ) דְּיַתְבַּר לָהּ, וְאִיהִי פְּעוּלָה לְפָנָיו, אִיהוּ יַעְבַּר רַגְלֵיהּ, וִיהֵא הִנֵּה ׳רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְגוֹ'׳ (ישעיהו מא, כז).

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, בְּמִצְרַיִם הִיא שׁוֹלֶטֶת, וּמִמֶּנָּה יוֹצְאִים כַּמָּה שִׁלְטוֹנִים לְמִינֵיהֶם, וְהַכֹּל בְּסוֹד שֶׁל חָמֵץ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַר אוֹתָהּ הקב"ה, הוֹצִיא חָמֵץ וּמַכְנִיס מַצָּה. בַּמֶּה? בְּחוּט קָטָן מֵהַכֹּל שָׁבַר אוֹת ח' שֶׁל חָמֵץ, וְנַעֲשָׂה מַצָּה. אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת, אֶלָּא שֶׁשָּׁבַר ח' שֶׁל חַיָּה זוֹ, שֶׁנִּקְרָא חָמֵץ. וְעַל זֶה נִקְרָא ׳חַיַּת קָנֶה׳, שֶׁנּוֹחַ לְשַׁבְּרוֹ כְּמוֹ קָנֶה זֶה. בַּמֶּה נִשְׁבָּר? בְּחוּט קָטָן כְּמוֹ שַׂעֲרָה שָׁבַר ח' וְעָבַר מֵאֵיתָנָהּ, וְהָיָה מַצָּה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳גְּעַר חַיַּת קָנֶה׳. גָּעַר בָּהּ הקב"ה, וְנִשְׁבַּר ח' שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשָׂה ה'. (וְעוֹבֵר ח' שֶׁל חָמֵץ וְנַעֲשָׂה). וְעָתִיד הקב"ה לִשְׁבֹּר לוֹ לְאוֹתוֹ קָנֶה כְּמוֹ זֶה, יִשְׁבֹּר רֶגֶל ק' מִקָּנֶה, וְיִשָּׁאֵר הִנֵּה. ׳הִנֵּה ה' אֱלֹהִים בְּחָזָק יָבוֹא וּזְרֹעוֹ מֹשְׁלָה לוֹ הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו׳ (ישעיה מ, י) - מַהוּ וּפְעֻלָּתוֹ? זֶה פֹּעַל שֶׁל אוֹתָהּ ק' (פעלה שֶׁל אוֹתוֹ חָמֵץ) שֶׁיִּשְׁבֹּר אוֹתָהּ, וְהִיא פְּעֻלָּה שֶׁלְּפָנָיו, וְהוּא יַעֲבִיר רַגְלוֹ וְיִהְיֶה הִנֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְגוֹ'׳ (שם מא, כז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, במצרים איהי שלטא, ומנה נפקו כמה שלטנין לזנייהו, וכלא ברזא דחמץ, כיון דתבר לה קודשא בריך הוא, אפיק חמץ ואעיל מצה. במה. בחוטא זעירא מכלא, תבר ח' חמץ, ואתעביד מצה. אינון אתוון. אלא דתבר ח' דהאי חיה, דאקרי חמץ. ועל דא אקרי ׳חית קנה׳, דנוח לאתברא כקנה דא. במה אתבר. בחוטא זעירא כנימא, תבר ח' ואתעבר מאיתנה, והוה מצה. ועל דא כתיב, ׳גער חית קנה׳, גער בה קודשא בריך הוא, ואתבר ח' חמץ, ואתעביד ה'. (ס"א ואתעבר ח' חמץ ואתאביד) וזמין קודשא בריך הוא. לתברא ליה לההוא קנה, כגוונא דא, יתבר רגליה דק' מקנה, וישתאר הנה. ׳הנה יהו"ה אלהים בחזק יבא וזרועו מושלה לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו׳ (ישעיהו מ, י). מאי ופעולתו. דא פעל דההיא ק' (ס"א פעולה דההוא חמץ) דיתבר לה, ואיהי פעולה לפניו, איהו יעבר רגליה, ויהא הנה ׳ראשון לציון הנה הנם וגו'׳ (ישעיהו מא, כז).

התרגום: בא וראה, במצרים היא שולטת, וממנה יוצאים כמה שלטונים למיניהם, והכל בסוד של חמץ. כיון ששבר אותה הקב"ה, הוציא חמץ ומכניס מצה. במה? בחוט קטן מהכל שבר אות ח' של חמץ, ונעשה מצה. אלו אותיות, אלא ששבר ח' של חיה זו, שנקרא חמץ. ועל זה נקרא ׳חית קנה׳, שנוח לשברו כמו קנה זה. במה נשבר? בחוט קטן כמו שערה שבר ח' ועבר מאיתנה, והיה מצה. ועל זה כתוב ׳גער חית קנה׳. גער בה הקב"ה, ונשבר ח' של חמץ ונעשה ה'. (ועובר ח' של חמץ ונעשה). ועתיד הקב"ה לשבר לו לאותו קנה כמו זה, ישבר רגל ק' מקנה, וישאר הנה. ׳הנה ה' אלהים בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׳ (ישעיה מ, י) - מהו ופעלתו? זה פעל של אותה ק' (פעלה של אותו חמץ) שישבר אותה, והיא פעלה שלפניו, והוא יעביר רגלו ויהיה הנה, שנאמר ׳ראשון לציון הנה הנם וגו'׳ (שם מא, כז).

מן המפרשים

יהל אור: בה קוב"ה אחד. שבה נעשה הקב"ה אחד כידוע, ור"ל זהו אחד דשמע ישראל ובו כליל יסוד אחד כידוע, וכן "ואני" ו יסוד, אני מלכות כמש"ו:

קרני אור: במצרים איהי שלטא במצרים איהי שלטא. ר"ל הנוקבא היתה שולט במצרים בשעת השעבוד על ישראל:

הסולם: ת"ח במצרים איהי וכו' : בוא וראה, במצרים שולטת אותה חית קנה, וממנה יוצאים כמה ממשלות למיניהן, וכולם הם בסוד חמץ, כיון ששיבר אותה הקב"ה, הוציא חמץ והכניס מצה. במה שיבר. היינו בחוט דק וקטן מכל שיבר את ה ח' דחמץ, ונעשו אותיות מצה.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: