בני שנה קראים על שם החמה - שנה שסה ימים כחשבון שסה מצוות לא תעשה לכן לשמאל, הבת עם האב לימין
פנחס · בני שנה כחשבון שסה מצוות לא תעשה - סוד הבת הלבנה הנתונה לימין החכמה · מאמר 101 · פיסקה 1 · דף רמח ע"א
לשון הזוהר
רעיא מהימנא אָמַר רַעְיָא מְהֵימְנָא, וַדַּאי בְּנֵי שָׁנָה אִתְקְרִיאוּ עַל שֵׁם חַמָּה, (נ"א מלכות) אִימָּא קַדִּישָׁא, דְּאִתְּמַר בָּהּ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. (ס"א סיהרא דאקרי שנה דאית בה שנ"ה יומין, כחושבן) שָׁנָה אִית בָּהּ שס"ה יוֹמִין, כְּחוּשְׁבַּן שס"ה לֹא תַּעֲשֶׂה. וְאִיהוּ עַל דָּא לִשְׂמָאלָא. אִימָּא עִלָּאָה, סִיהֲרָא בִּימִינָא. אֲסוּרָה בְּרַתָּא לְאַבָּא דְּאִיהוּ לִימִינָא חֶסֶד. וְאִיהִי כְּלִילָא מרמ"ח פִּקוּדִין. אִשְׁתְּכַח ו' עִם אִימָּא לִשְׂמָאלָא. בְּרַתָּא עִם אַבָּא לִימִינָא דְּחֶסֶד. (ואיהי כלילא מרמ"ח פקודין. אשתכח ו' עם אימא, ברתא עם אבא לימינא) וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ׳ (משלי ג, יט). חָכְמָה אַבָּא. אֶרֶץ בְּרַתָּא. ׳כּוֹנֵן שָׁמַיִם׳ דְּאִיהוּ בְּרָא, עִם אִימָּא דְּאִיהוּ תְּבוּנָה, וְהַאי אִיהוּ ידד"ו, הֲוָיוֹת בְּאֶמְצַע.
תרגום
אָמַר הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וַדַּאי בְּנֵי שָׁנָה קְרָאִים עַל שֵׁם הַחַמָּה (מַלְכוּת), הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהּ פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה׳. (הַלְּבָנָה שֶׁנִּקְרֵאת שָׁנָה, שישבה שנ"ה יָמִים חֶשְׁבּוֹן) שָׁנָה ׳יֵשׁ בָּהּ׳ שס"ה יָמִים, כּחֶשְׁבּוֹן שס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, לָכֵן הוּא לִשְׂמֹאל. אִמָּא עֶלְיוֹנָה - הַלְּבָנָה בְּיָמִין. אֲסוּרָה הַבַּת לָאָב, שֶׁהוּא לְיָמִין, חֶסֶד. וְהִיא כְּלוּלָה מִרמ"ח מִצְווֹת. נִמְצֵאת ו' עִם אִמָּא לשְׂמֹאל. הַבַּת עִם הָאָב לִימִין הַחֶסֶד. (וְהִיא כְּלוּלָה מרמ"ח מִצְווֹת. נִמְצֵאת ו' עִם אִמָּא, והבת עִם הָאָב לְיָמִין). וְסוֹד הַדָּבָר ׳בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ׳ (משלי ג, יט) - חָכְמָה אַבָּא. אָרֶץ - בַּת. ׳כּוֹנֵן שָׁמַיִם׳ - שֶׁהוּא בֵּן, עִם אִמָּא, שֶׁהִיא תְּבוּנָה. וזֶהוּ צֵרוּף יהה"ו, הֲוָיוֹת בָּאֶמְצַע.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רעיא מהימנא אמר רעיא מהימנא, ודאי בני שנה אתקריאו על שם חמה, (נ"א מלכות) אימא קדישא, דאתמר בה פני משה כפני חמה. (ס"א סיהרא דאקרי שנה דאית בה שנ"ה יומין, כחושבן) שנה אית בה שס"ה יומין, כחושבן שס"ה לא תעשה. ואיהו על דא לשמאלא. אימא עלאה, סיהרא בימינא. אסורה ברתא לאבא דאיהו לימינא חסד. ואיהי כלילא מרמ"ח פקודין. אשתכח ו' עם אימא לשמאלא. ברתא עם אבא לימינא דחסד. (ואיהי כלילא מרמ"ח פקודין. אשתכח ו' עם אימא, ברתא עם אבא לימינא) ורזא דמלה, ׳בחכמה יסד ארץ׳ (משלי ג, יט). חכמה אבא. ארץ ברתא. ׳כונן שמים׳ דאיהו ברא, עם אימא דאיהו תבונה, והאי איהו ידד"ו, הויות באמצע.
התרגום: אמר הרועה הנאמן, ודאי בני שנה קראים על שם החמה (מלכות), האם הקדושה, שנאמר ׳בה פני משה כפני חמה׳. (הלבנה שנקראת שנה, שישבה שנ"ה ימים חשבון) שנה ׳יש בה׳ שס"ה ימים, כחשבון שס"ה מצוות לא תעשה, לכן הוא לשמאל. אמא עליונה - הלבנה בימין. אסורה הבת לאב, שהוא לימין, חסד. והיא כלולה מרמ"ח מצוות. נמצאת ו' עם אמא לשמאל. הבת עם האב לימין החסד. (והיא כלולה מרמ"ח מצוות. נמצאת ו' עם אמא, והבת עם האב לימין). וסוד הדבר ׳בחכמה יסד ארץ׳ (משלי ג, יט) - חכמה אבא. ארץ - בת. ׳כונן שמים׳ - שהוא בן, עם אמא, שהיא תבונה. וזהו צרוף יהה"ו, הויות באמצע.
מן המפרשים
קרני אור: דאתמר בה דאתמר בה כו'. אינו מובן, וכ"ש על רחל מל' אינו מובן ודאי:
הסולם: אמר רעיא מהימנא וכו' : אמר רע"מ, ודאי נקראים הכבשים בני שנה, על שם השמש, שהיא אמא קדישא, דהיינו בינה, שנאמר בה, פני משה כפני חמה, דהיינו שיש לו ג"ר שה"ס פנים, מבינה הנקראת שמש. שנה יש בו שס"ה ימים, דהיינו עם עשרה ימים שמראש…