אחד נטילת ידים ידים מזהמות פסולות לברכה - שהברכה לא שורה אלא על טהרה, ככהן איש חסד ששורה עליו ברכה
עקב · עשרה דברים בסעודת שבת - סוד נטילת הידים שתי הככרות שלש הסעודות ועשרת הדברים בכוס של ברכה · מאמר 4 · פיסקה 8 · דף רעב ע"ב
לשון הזוהר
חַד (עיין לעיל ברעיא מהימנא פרשת פנחס רמ"ה ע"א. כוונת י' דברים של שולחן שבת) נְטִילַת יָדַיִם, דְּהָכִי אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּמַתְנִיתִין, יָדַיִם מְזוּהֲמוֹת פְּסוּלוֹת לַבְּרָכָה, בְּגִין דְּאִינּוּן שְׁנִיוֹת לַטּוּמְאָה, דְּאִיהוּ אַב הַטּוּמְאָה. דְּאִיהוּ רִאשׁוֹן כַּד אִינּוּן מְסֻאֲבוֹת, וְכַד אִינּוּן טְהוֹרוֹת אִינּוּן שְׁנִיוֹת לַבְּרָכָה. דִּבְרָכָה לָא שַׁרְיָא אֶלָּא עַל טַהֲרָה. כַּהֲנָא דְּאִיהוּ אִישׁ טָהוֹר, אִישׁ חֶסֶד, שַׁרְיָא עָלֵיהּ בִּרְכָתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ וְגוֹ'׳ (תהילים קלג, ב). וּבְגִין דָּא, ׳דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרַכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (במדבר ו, כג). וְאוֹקְמוּהָ, כָּל כֹּהֵן הַמְּבָרֵךְ, מִתְבָּרֵךְ. וְשֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ, אֵין מִתְבָּרֵךְ. וְאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ אַזְכָּרָה וּמַלְכוּת לָאו שְׁמֵיהּ בְּרָכָה. מַלְכוּת אֲדֹנָי.
תרגום
אֶחָד - נְטִילַת יָדַיִם, שֶׁבֵּאֲרוּהָ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁל הַמִּשְׁנָה, יָדַיִם מְזֹּהָמוֹת פְּסוּלוֹת לִבְרָכָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵן שְׁנִיּוֹת לְטֻמְאָה, שֶׁהוּא אַב הַטֻּמְאָה, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן כְּשֶׁהֵן טְמֵאוֹת, וּכְשֶׁהֵן טְהוֹרוֹת הֵן שְׁנִיּוֹת לַבְּרָכָה, שֶׁהַבְּרָכָה לֹא שׁוֹרָה אֶלָּא עַל טָהֳרָה. הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא אִישׁ טָהוֹר, אִישׁ חֶסֶד, שׁוֹרָה עָלָיו בְּרָכָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ וְגוֹ'׳ (תהלים קלג, ב). וְלָכֵן, ׳דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (במדבר ו, כג). וּפֵרְשׁוּהָ, כָּל כֹּהֵן הַמְבָרֵךְ - מִתְבָּרֵךְ. וְשֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ - אֵין מִתְבָּרֵךְ. וּפֵרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ אַזְכָּרָה וּמַלְכוּת, אֵין שְׁמָהּ בְּרָכָה. מַלְכוּת אֲדנָי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חד (עיין לעיל ברעיא מהימנא פרשת פנחס רמ"ה ע"א. כוונת י' דברים של שולחן שבת) נטילת ידים, דהכי אוקמוה רבנן דמתניתין, ידים מזוהמות פסולות לברכה, בגין דאינון שניות לטומאה, דאיהו אב הטומאה. דאיהו ראשון כד אינון מסאבות, וכד אינון טהורות אינון שניות לברכה. דברכה לא שריא אלא על טהרה. כהנא דאיהו איש טהור, איש חסד, שריא עליה ברכתא. הדא הוא דכתיב, ׳כשמן הטוב על הראש וגו'׳ (תהילים קלג, ב). ובגין דא, ׳דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל וגו'׳ (במדבר ו, כג). ואוקמוה, כל כהן המברך, מתברך. ושאינו מברך, אין מתברך. ואוקמוה מארי מתניתין, כל ברכה שאין בה אזכרה ומלכות לאו שמיה ברכה. מלכות אדני.
התרגום: אחד - נטילת ידים, שבארוה רבותינו של המשנה, ידים מזהמות פסולות לברכה, משום שהן שניות לטמאה, שהוא אב הטמאה, שהוא ראשון כשהן טמאות, וכשהן טהורות הן שניות לברכה, שהברכה לא שורה אלא על טהרה. הכהן, שהוא איש טהור, איש חסד, שורה עליו ברכה. זהו שכתוב ׳כשמן הטוב על הראש וגו'׳ (תהלים קלג, ב). ולכן, ׳דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל וגו'׳ (במדבר ו, כג). ופרשוה, כל כהן המברך - מתברך. ושאינו מברך - אין מתברך. ופרשוה בעלי המשנה, כל ברכה שאין בה אזכרה ומלכות, אין שמה ברכה. מלכות אדני.
מן המפרשים
יהל אור: דאיהו ראשון. ר"ל האב הטומאה הוא ראשון שהוא טומאה ראשונה שחל על הידים וידים המקבלות טומאה הן שניות. וכן בברכה המברך מתברך שהוא מתברך קודם ועליו שריא הרי הוא שניות לברכה: מלכות אדני. ר"ל עם השם הוי"ה בחיבורא:
קרני אור: קרני אור על רע"מ פרשת עקב קרני אור על רע"מ פרשת עקב
הסולם: חד, נטילת ידים וכו': ועתה הם דברי רעיא מהימנא, שמפרש עשרת הדברים הנ"ל, (ועי' לעיל פנחס אות תר"כ) שאדם צריך לעשות בסעודת שבת. הראשון שהוא נטילת ידים, פירושו הוא, כי כך העמידו חכמי המשנה, ידים מזוהמות פסולות לברכה, משום שהן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: