אין מתחילין בשני ואין מסימים ברביעי בב"ד עם ערב רב - שלא היו שלוחי מצוה ולא התגיירו לשם שמים, ולכן צוה הקבה ליטול שני לחות כראשונים
עקב · עשרה דברים בסעודת שבת - סוד נטילת הידים שתי הככרות שלש הסעודות ועשרת הדברים בכוס של ברכה · מאמר 4 · פיסקה 16 · דף רעג ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, וְהָא תָּנֵינָן, אֵין מַתְחִילִין בַּשֵּׁנִי, וְאֵין מְסַיְּימִין בְּד', דְּהַיְינוּ בְּב' ד' עִם עֶרֶב רַב, דְּלָא הֲווֹ שְׁלוּחֵי מִצְוָה, דְּלָא אִתְגָּיְּירוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּלְבָתַר דְּאִתְעַבָּרוּ מֵעָלְמָא, מָנֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַטְלָא ׳שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים׳ (שמות לד, א), וְאָמַר, (שם) ׳וְכָתַבְתִּי עַל הַלּוּחוֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלּוּחוֹת וְגוֹ'׳.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, אֵין מַתְחִילִין בַּשֵּׁנִי וְאֵין מְסַיְּמִים בָּרְבִיעִי, דְּהַיְנוּ בְּב' ד' עִם עֵרֶב רַב, שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלוּחֵי מִצְוָה, שֶׁלֹּא הִתְגַּיְּרוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּלְאַחַר שֶׁעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם, צִוָּה הקב"ה לִטֹּל ׳שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים׳ (שמות לד, א) - וְאָמַר, ׳וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת וְגוֹ'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, והא תנינן, אין מתחילין בשני, ואין מסיימין בד', דהיינו בב' ד' עם ערב רב, דלא הוו שלוחי מצוה, דלא אתגיירו לשם שמים, ולבתר דאתעברו מעלמא, מני קודשא בריך הוא לנטלא ׳שני לוחות אבנים כראשונים׳ (שמות לד, א), ואמר, (שם) ׳וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות וגו'׳.
התרגום: ואם תאמר, והרי שנינו, אין מתחילין בשני ואין מסימים ברביעי, דהינו בב' ד' עם ערב רב, שלא היו שלוחי מצוה, שלא התגירו לשם שמים, ולאחר שעברו מן העולם, צוה הקב"ה לטל ׳שני לחת אבנים כראשנים׳ (שמות לד, א) - ואמר, ׳וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת וגו'׳.
מן המפרשים
קרני אור: והא תנינן אין מתחילין והא תנינן אין מתחילין כו'. אינו מובן הקושיא כלל:
הסולם: ואי תימא והא וכו': ואם תאמר הרי למדנו, אין מתחילים בשני ואין מסיימים ביום ד'. דהיינו בב' ד' שהם זוגות, (כמ"ש להלן תצא אות קיב) שזה נאמר אפילו בדבר מצוה, והרי שלוחי מצוה אינם נזוקים. ומשיב, היינו עם ערב רב, כלומר, כשישראל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: